The Jerusalem PostGenocide must be proven, not proclaimed, the ICJ ruling on Myanmar shows - editorialInquirer233 protesters freed as charges dismissedDaily MaverickWHAT WE’RE WATCHING: VisionQuest — Marvel’s latest miniseries has big ideas, but not enough human feeling한겨레**수능 수학 스마트안경 걸린 재수생, 풀이 과정 없이 답 적었다 적발Inquirer EntertainmentShaken, stirred, unapologetically blonde: Sydney Sweeney is the only choice for 007CNN TürkBayern Münih'ten Kim Min-Jae için yanıt geldiZDF heuteAktuelle Pressemitteilungen des ZDFSözcüDünyanın ilk şehrinde devasa su kaynağı keşfedildiEuronewsUS sells first deep-sea mining leases off American Samoa, days after court ruled against process경향신문공소청, ‘종편 점수 조작’ 1심 무죄 한상혁 전 방통위원장 항소 포기Seeking AlphaChina holds key lending rates steady at record lows for 18th straight monthAntara NewsHuawei Recognized as a Leader in the 2026 Gartner® Magic Quadrant™ for Infrastructure Platform Consumption Services
The Daily Newsstand · Free, Always
Friday, November 20, 2026

ג'ניפר לורנס כמעט ויתרה על התפקיד והבמאי חשש לחיי מעריצים: סוד הקסם של "משחקי הרעב"

Translate

סוזן קולינס שאבה השראה מזיכרונות ילדות בצל מלחמת וייטנאם ומקרבות הגלדיאטורים ברומא העתיקה, ויצרה עולם דיסטופי שהפך לתופעה חובקת עולם. ג'ניפר לורנס כמעט ויתרה על התפקיד שהזניק אותה לצמרת של הוליווד, הצדעת שלוש האצבעות הפכה לסמל מחאה נגד שלטונות צבאיים, והפרנצ'ייז גרף מיליארדי דולרים. עכשיו, לקראת הסרט השישי בסדרה, דור חדש מגלה את "משחקי הרעב" ואת הסיפור שמאחוריו

כשסוזן קולינס זפזפה ערב אחד בין ערוצי הטלוויזיה, היא עוד הייתה סופרת אלמונית למדי. היא תמיד אהבה לכתוב, אבל עיקר פרנסתה הגיע מכתיבת תסריטים לסדרות טלוויזיה לילדים, בהן סדרת בת של "קליפורד הכלב האדום הגדול" ו"הדובון הקטן". היא כנראה לא העלתה בדעתה שאותו זפזופ מקרי יהפוך אותה בתוך שנים ספורות לאחת הסופרות החשובות והמצליחות בעולם, שספריה יימכרו בעשרות מיליוני עותקים, יעובדו לסדרת סרטים שתכניס מיליארדי דולרים, ושהספר הראשון בטרילוגיית "משחקי הרעב" יבלה יותר מחמש שנים ברציפות ברשימת רבי-המכר של "הניו יורק טיימס".

"העברתי בין תוכניות ריאליטי לבין צילומים אמיתיים ממלחמת עיראק, ואז עלה לי הרעיון", סיפרה בעבר בריאיון לאתר הוצאת הספרים Scholastic. "באותה תקופה עבדתי על הספר החמישי בסדרת The Underland Chronicles, וכבר התחלתי לחשוב על הפרויקט הבא שלי. ניסיתי לפתח סיפור אחר, אבל הוא פשוט לא התרומם. ידעתי שאני רוצה להמשיך לעסוק בשאלה מתי מלחמה יכולה להיחשב מוצדקת, ולכתוב על כך לקוראים צעירים. בסדרה הקודמת בחנתי איך מלחמה לא מוצדקת יכולה להפוך למוצדקת בעקבות חמדנות, שנאת זרים ושנאות ארוכות שנים. הפעם רציתי ליצור עולם חדש לגמרי ולבחון את השאלה הזאת מזווית אחרת".

כך נולדה פאנם, מדינה בעולם פוסט-אפוקליפטי, המחולקת ל-12 מחוזות שתושביהם חיים תחת שלטונו האכזרי של הקפיטול. מדי שנה נערכים בה "משחקי הרעב", שבמסגרתם נבחרים בהגרלה נער ונערה מכל מחוז ונשלחים לזירה שבה עליהם להילחם זה בזה עד שנותר שורד אחד בלבד. המשחקים, שנועדו להזכיר לתושבי המחוזות את המחיר של מרד בשלטון, משודרים בטלוויזיה והופכים למופע בידור עבור תושבי הקפיטול העשירים. כשפרים, אחותה הקטנה של קטניס אוורדין בת ה-16, עולה בהגרלה, קטניס מתנדבת לתפוס את מקומה ונשלחת למשחקים. אבל כשהיא מסרבת לוותר על האנושיות והחמלה בתוך ההרג והכאוס - היא הופכת לאט לאט לסמל של התנגדות לשלטון, ולדמות שתזניק את השחקנית שגילמה אותה על המסך, ג'ניפר לורנס, למעמד של כוכבת הוליוודית מהשורה הראשונה.

כמעט שני עשורים אחרי 2008 - אז יצא הספר הראשון בסדרה - נדמה שהעולם עדיין לא שבע מנערות שעולות בלהבות, מזירות קטלניות ומציפורי שיר שהופכות לסמלי מרד. אתמול (חמישי) נחת בבתי הקולנוע "משחקי הרעב: זריחה על האסיף", הסרט השישי בפרנצ'ייז והפריקוול השני בסדרה, שעלילתו מתרחשת 24 שנים לפני אירועי הסרט הראשון ומתמקדת בהיימיטץ' אברנתי הצעיר, הרבה לפני שהפך למנטור הציני והשיכור של קטניס. הרשתות החברתיות כבר רוחשות התרגשות סביב החזרה לפאנם, ולא רק בקרב המעריצים שגדלו על הספרים והסרטים. גם דור חדש, שדבוק למסכים אפילו יותר מקודמו, מגלה את התופעה.

״משחקי הרעב: זריחה על האסיף״ - טריילר

(באדיבות פורום פילם)

יש משהו אירוני בכך שסיפור שנולד מתוך ביקורת על תרבות הריאליטי ועל הפיכת אלימות לבידור ממשיך לכבוש את הקהל דווקא בעידן שבו אנחנו מבלים יותר ויותר מחיינו מול מסכים. אלא שההצלחה של "משחקי הרעב" מעולם לא הסתכמה רק בספרים ובסרטים: היא הפכה שחקנית צעירה לכוכבת ענק, שינתה חוקי משחק בהוליווד, ואפילו סיפקה השראה למפגינים שיצאו לרחובות בצד השני של העולם.

העיסוק של קולינס (64) במלחמה ובאופן שבו היא מוצגת על מסך הטלוויזיה התחיל הרבה לפני אותו זפזופ חטוף. אביה, שהיה גם היסטוריון, שירת לאורך הקריירה שלו בחיל האוויר האמריקני והשתתף במלחמת וייטנאם. "אמא שלי ניסתה מאוד להגן עלינו, אבל מדי פעם, אחרי סרטים מצוירים של אחר הצהריים או כל תוכנית אחרת ששודרה... היו מתחילות חדשות הערב, והייתי רואה צילומים מאזורי הלחימה ושומעת את המילה 'וייטנאם', וידעתי שאבא שלי נמצא שם. זו הייתה חוויה מפחידה מאוד עבורי", סיפרה.

כבת למשפחה צבאית שנדדה ממקום למקום, היא ביקרה עם אביה בשדות קרב היסטוריים, והסיפורים ששמעה ממנו הצטרפו לעניין שפיתחה במיתולוגיה היוונית. שנים לאחר מכן, כשיצרה את "משחקי הרעב", הפכו אותן השפעות לחלק בלתי נפרד מהעולם שבנתה: מסיפור תזאוס והמינוטאור שאבה את הרעיון של שליחת צעירים אל מותם כעונש שמטיל השלטון, ואילו קרבות הגלדיאטורים ברומא העתיקה סיפקו השראה למשחקים עצמם.

"מבחינת אבא שלי, אנחנו, הילדים שלו, אף פעם לא היינו צעירים מדי מכדי ללמוד. בין אם הוא לימד אותנו היסטוריה, לקח אותנו בחופשות משפחתיות לבקר בשדות קרב או הציג בפנינו דילמות פילוסופיות. הוא התייחס להיסטוריה כאל סיפור, ולמרבה המזל היה מספר סיפורים מרתק. כתוצאה מכך, גם בכתיבה שלי, מלחמה תמיד נראתה לי נושא טבעי לחלוטין לספרות ילדים".

אבל לצד העולם האכזרי ורווי האלימות שבראה, קולינס מציעה גם תקווה. קטניס אוורדין, הנערה שמתנדבת לתפוס את מקומה של אחותה במשחקים, הופכת בהדרגה לעורבני החקיין - סמל המרד שמשנה את כללי המשחק. אחד הרגעים המזוהים ביותר עם דמותה מגיע כשהיא מניפה שלוש אצבעות באוויר, מחווה שמקורה במחוז 12, העני שבמחוזות פאנם, ומשמשת את תושביו להבעת תודה, הערכה ופרידה מאדם אהוב.

בהמשך, כשהיא מצדיעה כך לזכרה של רו, הנערה הצעירה ממחוז 11 שנהרגת במשחקים, המחווה מקבלת משמעות רחבה יותר והופכת לסמל של סולידריות ומרד נגד הקפיטול. אלא שהפעם, המרחק בין העולם הבדיוני והדיסטופי של פאנם למציאות התגלה כקטן מכפי שנדמה.

בשנת 2014, כשבתאילנד התחוללה הפיכה צבאית שהביאה להדחת הממשלה ולהגבלות חמורות על חופש הביטוי וההפגנה, המפגינים נגד השלטון הצבאי מצאו בסיפורה של קטניס מקור השראה. הם החלו להניף שלוש אצבעות באוויר במהלך הפגנות ופעולות מחאה ברחובות בנגקוק ובמרכזי קניות. "ידענו שיהיה קל להבין שהמחווה הזאת מייצגת חירות, שוויון וסולידריות", סיפר ל"גארדיאן" סיראוויט סריטיוואט, פעיל פרו-דמוקרטי תאילנדי שנכח באחת המחאות הראשונות. "זה היה בין היתר משום שהמצב אחרי ההפיכה הצבאית הזכיר לנו סצנות מ'משחקי הרעב', שבהן אנשים מניפים שלוש אצבעות מול הנשיא סנואו".

המחווה הבדיונית הפכה במהרה לסמל של התנגדות למשטר אמיתי, והשלטונות לא נשארו אדישים. "אנחנו יודעים שהיא מגיעה מהסרט ושהיא מסמלת התנגדות לשלטונות", אמר אז דובר החונטה הצבאית, קולונל ויראצ'ון סוקונדהפטיפאק, שהזהיר כי מפגינים שיתקבצו בקבוצות וישתמשו במחווה עלולים להיעצר. בנובמבר של אותה שנה, עם יציאת הסרט השלישי בסדרה, "עורבני חקיין - חלק 1", נעצרו בבנגקוק סטודנטים שהגיעו לבתי הקולנוע במסגרת פעילות מחאה נגד השלטון, בהם סטודנטית שהניפה שלוש אצבעות בלובי של אחד האולמות. רשת בתי קולנוע אף ביטלה הקרנות של הסרט מחשש להשלכות פוליטיות.

אבל הסמל לא נעצר בגבולות תאילנד. הוא הופיע גם במחאות הפרו-דמוקרטיות בהונג קונג, וב-2021 זכה לחיים חדשים במיאנמר, בעקבות ההפיכה הצבאית במדינה. תחילה היו אלה עובדי מערכת הבריאות שהניפו שלוש אצבעות במחאה על השתלטות הצבא על השלטון, ובהמשך הצטרפו אליהם סטודנטים, מורים והמוני מפגינים שיצאו לרחובות.

"הרגשות שלי בעניין הזה קצת מורכבים", סיפר הבמאי פרנסיס לורנס, שביים את כל סרטי הסדרה מלבד הראשון, בריאיון ל-LAist ב-2014. "התחלנו לראות אנשים משתמשים בהצדעת שלוש האצבעות בתאילנד כשעוד צילמנו את 'עורבני חקיין'. בהתחלה הייתה בזה התרגשות מסוימת. אתה אומר לעצמך, 'וואו, לדימויים בסרטים האלה יש משמעות אמיתית עבור אנשים, והם מתחברים לרעיונות שמאחוריהם'. אבל כשפתאום זה הופך לבלתי חוקי, כשהצדעת שלוש האצבעות נאסרת ואנשים מתחילים להיעצר, ההתרגשות הזאת נעלמת מבחינתי. זה מצב מורכב. אני לא עושה סרטים כדי להסית אנשים לצאת לרחובות או לסכן את חייהם ואת חיי משפחותיהם. אני לא רוצה שאנשים ייעצרו או ייהרגו בגלל שצפו באחד הסרטים האלה. זה לא פשוט".

בעוד קהל הקוראים הצעיר חיכה מדי שנה לצאתם של ספרי הסדרה, הוליווד כבר מיהרה לזהות את הפוטנציאל של קולינס, כמעט באותה מהירות שבה הפכה שמלת הכלה של קטניס לתלבושת בוערת של עורבני חקיין בסרט השני, "התלקחות". אם קולינס התחילה כמבקרת של תרבות הבידור שתעשה הכול בשביל הרייטינג, בשלב זה היא כבר הפכה בעצמה למכונת מזומנים משומנת. אבל קשה להתווכח עם ההשפעה שהייתה לה על תעשיית הקולנוע, ובמיוחד על האופן שבו הוליווד התייחסה לגיבורות נשיות.

לא שגיבורות אקשן לא היו קיימות לפני קטניס. אנג'לינה ג'ולי כבר חיסלה אויבים ב"סולט" וב"מבוקש", מילה יובוביץ' נלחמה בזומבים בסרטי "האויב שבפנים", וקייט בקינסייל כיכבה בסדרת "עולם האופל". אלא שאלה היו בעיקר סרטי פעולה בודדים או סדרות שפנו לקהל מסוים, ואילו "משחקי הרעב" הציב במרכזו של אחד הפרנצ'ייזים הגדולים בהוליווד גיבורה נשית מורכבת, בלי כוחות-על ובלי גבר שצריך להציל אותה. היא אמיצה ועקשנית, אבל גם פגיעה, מבולבלת ומלאת ספקות. ואפילו משולש אהבה פוטוגני יש לה, עם פיטה (ג'וש האצ'רסון) וגייל (ליאם המסוורת') שמתחרים על לבה. בכל זאת, צריך לתת משהו גם לחובבי התאום הפחות פמיניסטי של "משחקי הרעב" - "דמדומים".

"כל כך קל להזדהות איתה דווקא משום שהיא לא גיבורת-על", הסביר הבמאי פרנסיס לורנס. "היא מרגישה אמיתית, היא אבודה, היא מהססת. היא לא רוצה להיות מנהיגה, היא לא רוצה להיות חלק ממרד".

והקהל הוכיח עד כמה קל להזדהות איתה. ב-2013 יצא "משחקי הרעב: התלקחות", שהפך לסרט המכניס ביותר מבין סרטי אותה שנה בקופות צפון אמריקה, עם הכנסות של כ-425 מיליון דולר, כשהוא עוקף אפילו את "איירון מן 3". לפי נתון שפורסם ב"ניו יורק טיימס", זו הייתה הפעם הראשונה זה ארבעה עשורים שסרט שבמרכזו גיבורה נשית יחידה הגיע לראש טבלת ההכנסות השנתית, מאז "מגרש השדים" ב-1973. אחרי שנים שבהן רווחה בהוליווד התפיסה שסרטי אקשן עתירי תקציב זקוקים לגיבור גבר כדי למשוך קהל רחב, ההצלחה של קטניס סיפקה הוכחה מרשימה לכך שגם גיבורה נשית יכולה להוביל שובר קופות עצום.

"אני זוכרת שכשעשיתי את 'משחקי הרעב', אמרו לנו שאי אפשר לשים אישה בתפקיד הראשי בסרט אקשן, כי זה לא יעבוד. שבנות ובנים יכולים להזדהות עם גיבור גבר, אבל בנים לא יכולים להזדהות עם גיבורה אישה", סיפרה לורנס ב-2022 בריאיון משותף עם ויולה דייוויס. האמירה עוררה ביקורת משום שהשתמע ממנה שלורנס הייתה הראשונה להוביל סרט אקשן, והיא מיהרה להבהיר שלא לכך התכוונה.

את רוח המרד של קטניס לקחה איתה ג'ניפר לורנס גם אל החיים האמיתיים. ב-2015, לאחר שנחשף כי השתכרה פחות מעמיתיה הגברים בסרט "חלום אמריקאי", פרסמה מאמר באתר Lenny של לינה דנהאם, שבו יצאה נגד פערי השכר בהוליווד ונגד הציפייה מנשים להישאר נחמדות גם כשהן דורשות את המגיע להן. "נמאס לי לנסות למצוא את הדרך ה'חמודה' להביע את דעתי ועדיין שיחבבו אותי!", כתבה. "ג'רמי רנר, כריסטיאן בייל וברדלי קופר נלחמו על חוזים משתלמים והצליחו להשיג אותם. אני בטוחה ששיבחו אותם על כך שהיו נחושים וטקטיים, בזמן שאני הייתי עסוקה בלדאוג שלא אצטייר כילדה מפונקת".

אבל אותה לורנס, שבהמשך זכתה באוסקר על "אופטימיות היא שם המשחק" וכיכבה בסרטים כמו "הנוסעים", "אל תסתכלו למעלה" וסרטי "אקס-מן", כמעט ויתרה על התפקיד שהזניק אותה לצמרת הוליווד. כשקיבלה את ההצעה לגלם את קטניס, היא הייתה רק בת 20, וכבר הספיקה לקבל מועמדות לאוסקר על תפקידה ב"קר עד העצם". למרות שאהבה את הספרים ואת התסריט, היא חששה מהתהילה העצומה שהייתה צפויה להגיע עם התפקיד, וביקשה שלושה ימים לחשוב על ההצעה.

"ידעתי, אחרי שקראתי את הספרים, שאני אוהבת את 'משחקי הרעב'. פשוט לא ידעתי אם שווה לשנות בשבילם את כל החיים שלי", סיפרה בריאיון למגזין "גלמור" ב-2012. "רציתי להיות בטוחה שכשאגיד 'כן', לא אתחרט על זה. ואני לא מתחרטת. אם הייתי מסרבת בגלל הפחד, הייתי הופכת לשחקנית הממורמרת שמספרת לנכדים שלה: 'אני זאת שוויתרה על התפקיד'".

מי שעזרה לה לקבל את ההחלטה הייתה דווקא אמה. "התקשרתי אליה והיא קראה לי 'צבועה'", סיפרה באותה שנה ל"הוליווד ריפורטר". "כשעשיתי סרטים עצמאיים וכולם שאלו אותי למה אני לא עושה סרטי אולפנים, אמרתי שהגודל של הסרט לא משנה. ואז היא אמרה לי: 'הנה סרט שאת אוהבת, ואת שוקלת לסרב לו בגלל הגודל שלו'".

רבים מהצעירים שגדלו על "משחקי הרעב" כבר מגדלים היום ילדים בעצמם, אבל נראה שלא קולינס ולא הוליווד היו מוכנות להיפרד מהעולם שהן בראו. השאלה הייתה איך מחזירים לחיים את סיפור ההצלחה הזה, וגם מצליחים לכבוש דור חדש של מעריצים. התשובה נמצאה דווקא בעבר.

ב-2020, עשור אחרי שהשלימה את הטרילוגיה המקורית, פרסמה קולינס את "בלדה לנחשים וציפורי שיר", פריקוול שמתרחש 64 שנים לפני אירועי הספר הראשון ועוקב אחר קוריולאנוס סנואו הצעיר, הרבה לפני שהפך לנשיא האכזר של פאנם. הספר עובד לסרט שיצא ב-2023 בכיכובם של טום בליית' ורייצ'ל זגלר, והכניס כ-350 מיליון דולר ברחבי העולם.

בשנה שעברה הגיע גם "זריחה על האסיף", שחוזר אל משחקי הרעב ה-50 ואל סיפורו של היימיטץ' הצעיר. את העיבוד הקולנועי החדש מוביל ג'וזף זאדה בתפקיד היימיטץ', ולצידו קאסט נוצץ במיוחד שכולל את רייף פיינס כנשיא סנואו, אל פנינג כאפי טרינקט, קירן קאלקין כסיזר פליקרמן, וגם את גלן קלוז, ג'סי פלמונס ומאיה הוק.

והדור החדש כבר כאן, אפילו על סט הצילומים. אחת הכוכבות המרכזיות של הסרט החדש היא מקנה גרייס בת ה-20, שמגלמת את מייסילי דונר, אחת המשתתפות במשחקים לצד היימיטץ' הצעיר. גרייס, שהחלה לשחק כבר בגיל חמש, הספיקה לגלם את טוניה הארדינג הצעירה ב"אני, טוניה", את קרול דנברס הצעירה ב"קפטן מארוול", ולככב גם בסרטי "מכסחי השדים", בסדרה "סיפורה של שפחה" וב"צעקה 7".

אבל הרבה לפני שהפכה לאחת מכוכבות הסרט החדש, היא הייתה מעריצה מושבעת של הסדרה. "הייתי מושקעת מאוד בכל העולם הזה, בתיאוריות של המעריצים ובקהילת המעריצים", סיפרה בריאיון ל"קוסמופוליטן". "היה לי פוסטר ענקי של 'משחקי הרעב'. קניתי לעצמי חץ וקשת כדי להיות כמו קטניס". בהמשך, כשכבר עמדה בסט הצילומים, סיפרה לבמאי פרנסיס לורנס: "ראיתי את הסרטים האלה וקראתי את הספרים מיליון פעמים. ועכשיו אני בעצמי רצה מהבמה שלי לעבר קרן השפע. זה פשוט לא נתפס".

גרייס לא הייתה היחידה שהגיעה לצילומים כמעריצה. "הם גדלו עם קטניס, הם גדלו עם הסדרה המקורית", סיפרה המפיקה נינה ג'ייקובסון בריאיון ל"פיפל" על השחקנים הצעירים של הפריקוול. "היו להם עותקים מרופטים של הספרים, הם הכירו את הסרטים שלנו כל כך טוב, ורצו להיות חלק מהם בגלל המשמעות שהייתה להם עבורם כשהיו ילדים".

View the original on ynet בידור →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.