אחרי שביטלה השקעות בישראל "בגלל הכיבוש": הפסד עצום לקרן הנורבגית

קרן העושר של נורבגיה, המשקיעה הבודדת הגדולה בעולם, דיווחה על הפסד של כ-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2026, וציינה כי היא זהירה במקצת כלפי שוק המניות וחלק מחברות הטכנולוגיה הגדולות. מאז תחילת המלחמה מכרה אחזקותיה בחברות הגדולות במשק הישראלי 

תגיות

קרן העושר של נורבגיה, שמנהלת נכסים בהיקף של 2.3 טריליון דולר, דיווחה היום (חמישי) על הפסד כ-29.7 מיליארד דולר. עם פרסום התוצאות הבהירה הנהלת הקרן כי היא "זהירה במקצת" כלפי שוק המניות בכללותו וכלפי כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות.

הקרן משקיעה את הכנסות המדינה מהפקת נפט וגז, ומחזיקה בממוצע ב-1.5% מכלל החברות הנסחרות בעולם, ולכן היא המשקיעה הבודדת הגדולה בעולם. היא מושקעת בכ-7,100 חברות, וכן באג"ח, בנדל"ן ובפרויקטים של אנרגיה מתחדשת.

בישראל מכירים את הקרן היטב, בשנים האחרונות לרעה. בדצמבר 2024 הודיעה הקרן על מכירת כל אחזקותיה בבזק, בנימוק שהחברה מספקת שירותי תקשורת להתנחלויות בגדה המערבית, לאחר שכבר צמצמה את האחזקה מ-2.2% בתחילת אותה שנה ל-0.76% בסוף יוני. במאי 2025 מכרה, לפי רויטרס, גם את אחזקותיה בפז, בטענה שלחברה תשתיות לאספקת דלק להתנחלויות.

באוגוסט 2025 העיתון הנורבגי אפטנפוסטן חשף כי הקרן בנתה ב-2023 וב-2024 אחזקה של כ-2% בחברת מנועי בית שמש, שמספקת שירותים לצה"ל, כולל תחזוקת מטוסי קרב. ממשלת נורבגיה הורתה על בחינה מקיפה של תיק ההשקעות, כדי להבטיח שחברות ישראליות התורמות לכיבוש או למלחמה בעזה לא יישארו בו.

בתוך ימים הודיעה הקרן כי מכרה את אחזקותיה ב-11 מתוך 61 החברות הישראליות שבהן החזיקה, וכי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים שטיפלו בהשקעותיה בישראל. מבין החברות פורסם רק שמה של מנועי בית שמש, אך העיתון הכלכלי הנורבגי אי 24 דיווח כי מאז סוף יוני נמכרו אחזקות ב-17 חברות, בהן אל על, דלק רכב ורמי לוי. כעבור שבוע הודיעה הקרן על הוצאת שש חברות נוספות מהתיק. שר האוצר, ינס סטולטנברג, אמר כי המדיניות אינה למכור את כל האחזקות בחברות הישראליות, אך הקרן חייבת לפעול לפי הקווים המנחים האתיים שלה.

בסוף אוגוסט 2025 הרחיבה הקרן את המהלך לבנקים: היא מכרה את אחזקותיה בבנק הפועלים, בבנק לאומי, במזרחי טפחות, בבנק הבינלאומי ובפיבי, בשווי כולל של כ-2 מיליארד שקל, והסבירה זאת בשיקולים אתיים. לפי מועצת האתיקה של הקרן, הבנקים תמכו במישרין בבניית התנחלויות באמצעות שירותים פיננסיים חיוניים, והאחזקה המשותפת בהם הוערכה ב-661 מיליון דולר נכון ליולי. במקביל יצאה הקרן גם מהשקעתה בקטרפילר, יצרנית דחפורי ה-D9.

ההחלטה על קטרפילר עוררה תגובה חריפה בוושינגטון: משרד החוץ האמריקני מסר כי הוא מוטרד מהמהלך, שנראה לדבריו מבוסס על האשמות חסרות בסיס נגד החברה והממשלה הישראלית. ראש הממשלה הנורבגי השיב כי הקרן עצמאית ואינה כפופה לממשלה.

יש לציין כי הקרן מחויבת לעקוב אחר מדד ייחוס שקובע משרד האוצר הנורבגי. את המניות היא מודדת מול מדד פוטסי גלובל אול קאפ, ולכן מרווח התמרון שלה לסטות מהמדד ולהחזיק פחות או יותר ממניות מסוימות מוגבל. ברבעון השלישי פיגרה תשואת הקרן אחרי מדד הייחוס ב-0.18 נקודות אחוז.

"אמרנו בגלוי שאנחנו קצת זהירים כלפי שוק המניות בכללותו וכלפי כמה משמות הטכנולוגיה הגדולים יותר", אמר לרויטרס המשנה למנכ"ל הקרן, טרונד גראנדה. "במבט רחב, מדובר בתת-משקל קטן יחסית".

לדברי גראנדה, הקרן מחזיקה זה זמן רב בתת-משקל קל בכמה מניות טכנולוגיה, ואין לה כרגע תוכניות לשנות זאת. ענף הטכנולוגיה מהווה 23% מכלל אחזקות הקרן נכון ל-30 ביוני. "אנחנו מרוצים מהאופן שבו הקרן בנויה כרגע, אבל זה משהו שאנחנו בוחנים כל הזמן. שום דבר לא חקוק באבן", אמר.

גראנדה התייחס גם לתנודתיות הרבה במניות הבינה המלאכותית, מחברות שמפתחות מודלים ומרכזי נתונים ועד ספקיות האנרגיה ויצרניות השבבים. "אם תהיה תגובת נגד, או אם תהיה תקלה שתעכב את חדירת הטכנולוגיה, זה בהחלט יפגע בשוק המניות", אמר, והוסיף כי לא יגדיר את הסיכון לשווקים כסיכון מערכתי.

בנוסף להפסד, רשמה הקרן ברבעון השלישי תשואה של מינוס 0.5% על השקעותיה העולמיות. הסיבה היא עליית הריבית, שפגעה בתיק האג"ח שלה, שהיווה 25.8% מכלל האחזקות בתקופה.