ומה יקרה בתיק הפלילי הבא?

הזמנת היועצת המשפטית לממשלה להתייצב לביון בבית המשפט בתיק ראש הממשלה מעלה שאלות רוחביות וחשובות
בוקי כצמן|
תגיות
החלטת שלושת השופטים במשפטו של בנימין נתניהו להורות ליועצת המשפטית לממשלה להתייצב אישית לדיון בבית המשפט היא אירוע חריג במערכת המשפט הישראלית. לא מדובר בעוד החלטה דיונית שגרתית, אלא בצעד שמעלה שאלות עקרוניות על גבולות הסמכות השיפוטית, עצמאות התביעה והיחסים בין מי שמנהל את ההליך הפלילי לבין מי שאמור להכריע בו.
הרקע להחלטה הוא העדויות שנשמעו במשפט, ובפרט עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, שהעלתה שאלות ביחס לאופן ניהול החקירה ולקבלת ההחלטות שהובילו להגשת כתב האישום. השופטים אף הצביעו בעבר על קשיים באישום השוחד בתיק 4000 והציעו לתביעה לשקול מחדש את עמדתה.
בנסיבות אלה ביקשו השופטים לקיים, באופן חריג, שיח ישיר עם מי שעומדת בראש מערכת התביעה ושמוסמכת לקבל החלטות בעניינו של התיק. היועצת המשפטית סברה כי אין צורך בנוכחותה האישית וכי הפרקליטים המופיעים במשפט מוסמכים להציג את עמדת התביעה ולהעביר אליה את דברי בית המשפט. השופטים חשבו אחרת והורו לה להתייצב.
למרות שעל בית משפט מוטלת אחריות לניהול יעיל והוגן של ההליך, לא להשאיר אבן לא הפוכה, ליתן את ההחלטה הצודקת והנכונה ביותר, לעשות הכל בכדי שההחלטה תהיה הוגנת הרי יש פעולות שבתי משפט לא עושים. אחת מהפעולות הללו – זימון לאולם בית המשפט את הגורם הבכיר, היועצת המשפטית לממשלה. בחלק הארי של המשפטים, ולא משנה מה מוטל על כף המאזניים, בתי המשפט "מסתפקים" בשמיעת הפרקליטים המנהלים את ההליך. אין ספק שזימון כזה עלול לטשטש את הגבול בין תפקיד התובע לתפקיד השופט. וכמובן שעצמאות התביעה אינה פחות חשובה מעצמאותו של בית המשפט.
אין ספק שיש כאן עניין תקדימי. הוראה לראש מערכת התביעה להתייצב אישית במשפט פלילי, בניגוד לעמדתה, היא צעד חריג במיוחד. האם בעתיד יוכלו גם נאשמים אחרים לדרוש את התייצבותו האישית של היועץ המשפטי לממשלה בתיקם ?
אין ספק שיש כאן עניין תקדימי. הוראה לראש מערכת התביעה להתייצב אישית במשפט פלילי, בניגוד לעמדתה, היא צעד חריג במיוחד. האם בעתיד יוכלו גם נאשמים אחרים לדרוש את התייצבותו האישית של היועץ המשפטי לממשלה בתיקם ? האם מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהנוהג, או בדרך פעולה חדשה של בתי המשפט ? ואולי דווקא העובדה שמדובר במשפטו של ראש ממשלה מחייבת זהירות כפולה. אסור שהמעמד הציבורי של הנאשם ישפיע על כללי המשחק, לטובתו או לרעתו. אותם עקרונות צריכים לחול על כל נאשם, בכיר ככל שיהיה.
בסופו של דבר, אין צורך לבחור צד בוויכוח הזה. השופטים רשאים לבקש תשובות, להצביע על קשיים ואף לנסות לקדם פתרונות. היועצת המשפטית רשאית וצריכה להפעיל שיקול דעת מקצועי עצמאי. איש אינו צריך להיות חסין מביקורת, אך גם איש אינו אמור לאבד את עצמאותו המקצועית.
המבחן האמיתי של המהלך הזה יהיה בתוצאה: האם הוא יסייע לקדם משפט הוגן, יעיל ומבוסס יותר, או שמא ייצור טשטוש מסוכן בין סמכויותיהם של הגורמים השונים במערכת המשפט. משפט צדק אינו תלוי רק בשאלה מי צודק בסופו של יום. הוא תלוי גם בכך שכל אחד מהגורמים בהליך יידע בדיוק מה תפקידו, היכן מסתיימת סמכותו והיכן מתחילה סמכותו של האחר. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך שבית המשפט יאמץ את המהלך הזה גם בתיקים אחרים, ללא קשר לזהות הנאשם. האם מדובר בכלי חדש שנועד לקדם את עשיית הצדק. מבחנה של מערכת משפט אינו רק האופן שבו היא מטפלת בתיק החשוב ביותר במדינה, אלא גם הכללים שהיא קובעת לכל התיקים האחרים. השאלה איזה שינוי מוסדי עלול להיווצר בעקבות החלטה זו. ימים יגידו האם זימון חריג זה הביא בעקבותיו לדפוס פעולה חדש במשפטים פליליים.
עו"ד ברוך (בוקי) כצמן עוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית במשרד עוה"ד AYR - עמר, רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.