טוב שאין כבר אף שחקן ישראלי בסגל של הפועל ביורוליג | טור

עופר ינאי בנה קבוצה גדולה, והמחירים שהיה צריך לשלם היו לגמרי שווים את זה. עכשיו האדומים נהנים מסגל שלם ומגוון - ובניגוד לעונה שעברה, זה לא נראה כמו עניין זמני. מנגד, למכבי ת"א יש הרבה סיבות לדאגה וקטש צריך להפסיק להתעקש על מה שלא עובד

אורן רוזנשטיין|

כל שבוע שעובר אני תוהה מה עוד צריך לקרות כדי שמישהו מאנשי הגרעין הקשה של אוהדי הפועל ת"א יקום ויגיד: "די. מספיק עם החרם הטיפשי הזה. טעינו. עופר ינאי בנה כאן קבוצה גדולה, והמחירים שהיה צריך לשלם היו לגמרי שווים את זה".

זה לא רק שהפועל היא קבוצת צמרת ביורוליג. גם בשנה שעברה היא הייתה, אבל אז זה הרגיש זמני. הסגל לא היה לגמרי מאוזן וגם איטודיס ניהל אותו פחות טוב. אבל השנה? הפועל משחקת פשוט נהדר, הסגל שלם ומגוון והשימוש בשחקנים מאוד נבון. זה עדיין כדורסל פשוט, אבל כשיש מספיק כישרון, לא תמיד צריך לסבך. המאמן יכול פשוט לשים על המגרש הרכבים נכונים ולהשתדל לא להפריע להם. ויודעים מה? במידה רבה, טוב שאין כבר אף שחקן ישראלי בסגל של המפעל האירופי. הדיונים על מספר הדקות ששחקן מקומי זה או אחר מקבל, האם מגיע לו יותר ומה חושבים על המצב האוהדים היו מיותרים ומעיקים. יש מאמן, רק הוא קובע, ועכשיו אפילו אין דילמות. זה בריא יותר לכל הצדדים.

הקורבן התורן אתמול הייתה אנדולו אפס. לא קבוצת צמרת, לא בדיוק מאורגנת בהתקפה - חוץ מלהכניס כדורים לברונו פרננדו ולקוות לטוב אין שם איזו שיטה יעילה, אבל יש לה מספר לא קטן של שחקנים מאוד טובים. פרננדו המאוד חזק, ג'ורדן לויד הידית, דאריו סאריץ' וקמרון פיין שעשו דרך יפה ב-NBA, ארסאן אוסמני, קאי ג'ונס ועוד כמה אחרים הם שחקנים שיכולים לחולל הרבה נזק. הפועל נטרלה היטב את רוב האיומים הפוטנציאליים המרכזיים בדקות הצמודות יותר של המחצית הראשונה (עד שחלה התרופפות הגנתית קלה ברבע השלישי, כשההפרש נשק ל-30). היא נתנה רק לקולין מלקולם להרגיש טוב עם עצמו - כי בכל זאת, מדובר בחבר - הפעילה טוב מתמיד את דן אוטורו, ואנטוניו בלייקני, "המיוחד", דאג פחות או יותר לסגור עניין כשסיים את המחצית עם 21 נקודות, והפועל ביתרון 41:63. המחצית השנייה הייתה כבר לפרוטוקול בלבד.

הפועל קלעה במשחק 118 נקודות, מספר מרשים גם במונחי NBA וכשמשחק נמשך 48 דקות. בלייקני קלע 35 נקודות, עם 8 מ-9 מהשלוש. ועדיין, הדבר הכי מרשים וחשוב הייתה ההגנה. הפועל ספגה אמנם 88 נקודות, אבל רבות מהן היו בגארבג' טיים. אם הייתה מתאמצת, אנדולו אפס הייתה מסיימת עם 70 או פחות. התקפה זה יפה. הגנה מביאה תארים. הפועל יכולה להרגיש מעודדת מאוד מהנקודה הזאת.

ואגב לא להפריע: ואסיליה מיצ'יץ' לא שיחק אתמול והפועל נראתה הרמונית ומאורגנת מתמיד. הוא צריך לשבת מול הקלטת, לצפות, ולראות איך הוא משתלב בתוך המכונה המשומנת שהסתדרה כל כך טוב בלעדיו, במקום לכפות את עצמו עליה באופן מוגזם. מיצ'יץ', אם יגיע למשחקים בהלך הרוח הנכון, יכול לתרום הרבה. במוד האגואיסטי שלו הוא נזק נורא. איטודיס יכול להשתמש במשחק הזה כסוג של איום: אתה צריך את הקבוצה יותר משהיא צריכה אותך. אתה זה שצריך להשתנות עבורה, ולא להפך.

ומה לגבי מכבי? המשחק שלה שלשום נגמר תוך כמה דקות, כשהכוכב האדום רצה להפרש 11:31 בתוך הרבע הראשון. מצד אחד אפשר להגיד: בואו נהיה ריאליים. הכוכב זו קבוצה עם הרבה יותר שחקנים טובים, מוכשרים ואתלטיים ממכבי. מצד שני, הדרך שבה זה קרה מאוד מדאיגה.

זה נדמה שקטש לא הפנים את הנסיבות ואת העובדה שהוא צריך לעשות סוויץ' מחשבתי עמוק. הסגל של מכבי הרבה פחות טוב ממה שצפו שם בתחילת העונה עקב החולשה של דניאל תייס וקיטון וואלאס. עכשיו, עם הפציעה של איפה לונדברג, זה רק מחמיר. זה לא שההתקפה מי יודע מה, אבל הבעיה הגדולה היא בצד ההגנתי.

בתחילת העונה קטש הסתכל על הסגל העמוק לכאורה וניסה לשחק עם שתי חמישיות בערך באותה רמה כדי שלא יהיו נפילות במהלך משחקים. אבל בפועל, מכבי נקלעת הרבה פעמים לפיגורים גדולים מההתחלה ואז נשאר לה רק לרדוף. לצערה, היא לא מספיק פיזית ואתלטית כדי לייצר מהפכים באמצעות הגנה לוחצת, אין לה מספיק קלעי שלשות כדי לעשות את זה בצד ההתקפי, אז היא פשוט מפסידה.

לכן, קטש צריך להפסיק עם המשחקים הטקטיים ולעלות עם חמישיות הרבה יותר טובות, בעיקר הגנתיות, אבל גם יצירתיות בהתקפה. הגנתית זה אומר שאושיי בריסט ובונזי קולסון צריכים לעלות בעמדות 2-3. יצירתיות זה אומר ג'ימי קלארק כרכז.

הורד חייב לרדת לספסל. במכבי מתעקשים כבר שנים שהוא שחקן יורוליג לגיטימי לעמדה מספר 4. הגנתית - הוא ממש לא. זה גומר אותם עונה אחרי עונה והם מסרבים להפנים. מה עוד צריך לקרות?

מי צריך לעלות במקומו ליד סורקין - שחייב לחזור לחמישייה? אני לא נמצא באימונים של מכבי אז קשה לי לענות באופן מדויק, יש שם מחסור בשחקן משלים לסורקין כבר שנים, אבל כרגע התשובה האוטומטית היא תייס, ואם היריבה לא נורא מהירה אפשר לנסות את טי.ג'יי ליף או ארמנדו בייקוט. כל שילוב כזה ימנע את הדלילות הנוראה בצבע וישפר את ריבאונד ההגנה.

בנוסף, ג'ון דיברתולומיאו צריך להיכנס לא רק כשהכל כבר אבוד ובפיגור של 20 נקודות. בהגנה ובאנרגיה הטובה שלו צריך להשתמש הרבה קודם. אגב, מכל השחקנים של מכבי, הוא זה שהכי יוצר שינוי באינטנסיביות של הקבוצה כשהוא במגרש.

מה עוד צריך? רכש. קיליאן הייז הכבד והמוגבל, שחוץ מלהיבחר הרבה יותר מדי גבוה בדראפט לא עשה כלום בקריירה, הוא לא השחקן המתאים. קאם תומאס אגואיסט אבל יצרן נקודות מעולה. בקבוצה גדולה הוא אולי היה דורך על האצבעות של האחרים. במכבי כולם רק מחכים בשקיקה שעוד אנשים ייקחו יוזמה ואחריות בהתקפה, ולכן זה יכול להתאים. מעבר לכך, בשוק תמיד יש הזדמנויות למי שיודע איך לחפש.

קלי אוליניק מככב ברומא והיה יכול להיות בינגו עבור מכבי. קווין פורטר ג'וניור בלי קבוצה והוא טוב אפילו מתומאס, אם כי ספק אם ירצה לעזוב את ארה"ב כי ההצעות כבר יגיעו אליו (הוא יכול להועיל למשל לאוקלהומה, שאיבדה שני שחקנים בגלל פציעות). דרו טימי האגרסיבי פנוי. ממאדי דיאקיטה בקושי רואה מגרש בדובאי ואולי ירצה לעזוב. אלה רק דוגמאות. יש המון שחקנים מוכשרים שנעים בין הג'י ליג ל-NBA, או נמצאים על חוזים לא מובטחים, שיכולים לתת למכבי פוש קדימה. אבל צריך להגיב מהר למציאות, לעשות סקאוטינג רציני, לפנות באופן אקטיבי לשחקנים מתאימים - ולהבין שהכל יעלה כסף. או להסתפק בבינוניות מבאסת. גם זו אופציה. היא פשוט כואבת יותר מתמיד כשהפועל נראית כל כך טוב.