המחשבון שמראה כמה כסף תפסיד כל משפחה אם יוטלו סנקציות על ישראל
ד"ר פלג סמואלס מאוניברסיטת ת"א החיל על המשק הישראלי את נתוני הסנקציות שהוטלו על איראן ורוסיה, ובדק מה עלול לקרות לשכר, למסים, למחירים ולחסכונות שלכם. כמה הסנקציות עלולות לעלות לנו, אילו תרחישים יפגעו בהכנסה שלנו יותר מכל ואיך משתמשים במחשבון?
תגיות
ד"ר פלג סמואלס, מרצה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, בנה מחשבון שבודק כמה סנקציות רחבות על ישראל עשויות לעלות למשפחה ישראלית. החישוב מתבסס בין היתר על נתונים מממדינות אחרות שהוטלו עליהן סנקציות, כמו איראן ורוסיה, ומחיל את זה על הכלכלה הישראלית. ד"ר סמואלס העביר ל-ynet בלעדית את החישובים ומסביר כיצד כל אחד יכול לחשב את הנזק מתכנית הקריפטו שהגה בסוף השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ניקח שתי משפחות ישראליות: משפחת כהן, אחד ההורים מורה והשני ועובד במפעל, שמרוויחים יחד 25 אלף שקל ברוטו בחודש, עם משכנתא של מיליון שקל; ומשפחת לוי, שבה ההורים עובדית בהייטק ובראיית חשבון, והם מרוויחים יחד 35 אלף שקל, עם משכנתא של שני מיליון וחצי.
ניקח שלושה תרחישים לסנקציות:
סנקציות מוגבלות וממוקדות: הסיוע האמריקני נגמר, ואירופה מבטלת את הטבות הסחר. הנזק לכל אחד ממשקי הבית הוא בערך 250 עד 700 שקל בחודש, בעיקר מסים גבוהים יותר שמחליפים את הסיוע. אחוז או שניים מההכנסה.
סנקציות על בנקים ועל תשלומים, וארצות הברית מצטרפת: כאן התמונה שונה לגמרי. למשפחת כהן עם המורה ועובד המפעל הנזק הוא בין 2,200 ל-6,300 שקל בחודש, עשירית עד שליש מההכנסה. למשפחת לוי מההייטק: הנזק נע בין 5,200 ל-12,100 שקל בחודש. ההייטק נפגע במיוחד, והסיכוי לפיטורים בו מגיע עד לשליש. בנוסף, המניות הישראליות בפנסיה מאבדות 50 עד 110 אלף שקל, והחלק הזר בפנסיה, 160 אלף שקל, עלול להיות מוקפא.
סנקציות סחר רחבות: הנזק למשפחת כהן הוא עד 8,600 שקל בחודש, והנזק למשפחת לוי הוא בין 6,600 ל-16,000 שקל בחודש, עד יותר ממחצית ההכנסה נטו.
בנוסף, בכל אחד מהתרחישים, אנחנו מניחים שבנק ישראל מגן על השקל ומטיל פיקוח הון. כך השקל לא נחלש, אבל הריבית עולה, וזה מוסיף למשכנתא עלות חד-פעמית: כ-7,000 שקל למשפחה הראשונה, וכ-17 אלף לשנייה.
נכנסים ללינק הבא. מכניסים את הענף שבו עובדים, את השכר, את החסכונות ואת המשכנתא, ובוחרים תרחיש ואת התגובה של בנק ישראל. המחשבון מציג טווח של עלויות שנתיות וחד-פעמיות. מאחורי הקלעים, המחשבון לוקח בחשבון תרחישים גרועים וגרועים פחות, ומנסה לתת טווח של אי-וודאות. כל החישוב נעשה בדפדפן והנתונים שלכם לא נשלחים לשום מקום.
המחשבון לוקח את גודל הפגיעה בסחר ובהשקעות ממחקרים על כל הסנקציות שהוטלו בעולם בעשורים האחרונים, ובעיקר על איראן ורוסיה. את הפגיעה הזו הוא מחיל על היצוא הישראלי לפי יעד, ענף אחר ענף, ומביא בחשבון שחלק מהיצוא יופנה למדינות אחרות. משם הפגיעה מתגלגלת דרך הקשרים הפנימיים בין הענפים במשק (טבלאות התשומה-תפוקה): חברות שמוכרות פחות קונות פחות מהספקים שלהן, ועובדים שמרוויחים פחות מוציאים פחות. בסוף מחשבים מה קורה לתקציב המדינה: הכנסות ממסים שיורדות, סוף הסיוע האמריקאי וריבית גבוהה יותר על החוב. מתרגמים את כל זה לשכר, למסים, למחירים ולחסכונות של משק הבית.
ד"ר סמואלס אמר: "אני רוצה להדגיש שמבחינתי המטרה היא לא להפחיד אנשים, וזאת בטח לא תחזית. זאת המחשה, בהתאם לניסיון של מדינות אחרות והמחקר הכלכלי, לתת אומדן להשפעות של סנקציות הרסניות. לא כל חיכוך עם העולם מוביל לסנקציות כאלה, אבל סנקציות בנקאיות, מהסוג שרה"מ הזכיר, עלולות להתפתח לסנקציות הרסניות. המטרה של הסימולציה היא להמחיש את החשיבות של הימנעות מסנקציות כאלה".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.