175 מיליארד דולר ב-75 שנה: משמעות הסיוע האמריקני לישראל

הנשיא טראמפ הודיע שסיכם עם נתניהו להפסיק כבר בתום השנה את הסיוע האמריקני לישראל. כך עשוי להסתיים פרק של יותר מ-75 שנה שהחל בהלוואה של 100 מיליון דולר, זינק אחרי מלחמת יום הכיפורים והסכם השלום עם מצרים, עבר בהדרגה מסיוע כלכלי לצבאי, והגיע ל-38 מיליארד דולר במזכר ההבנות של אובמה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע היום (שלישי) במפתיע שסיכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסיק את הסיוע האמריקני לישראל, כ-4 מיליארד דולר בשנה, כבר בתום השנה הנוכחית. אם זה אכן יקרה, יסתיים פרק של יותר מ-75 שנה שבהן ישראל הייתה המקבלת הגדולה ביותר של סיוע חוץ אמריקני מאז מלחמת העולם השנייה.

מזכר ההבנות הנוכחי אמור לפקוע רק ב-2028, ובמשרד האוצר הופתעו מהדברים. אבל מה בעצם כולל הסיוע הזה, ואיך הוא הפך לאחד מעמודי התווך של היחסים בין המדינות?

הסיוע האמריקני התחיל ב-1949, שנה אחרי קום המדינה, בהלוואה של 100 מיליון דולר מבנק היצוא-יבוא של ארה"ב. במשך כשני עשורים הוא נשאר צנוע, ורובו היה סיוע כלכלי בצורת הלוואות. באותן שנים הפטרונית הצבאית העיקרית של ישראל הייתה דווקא צרפת, שסיפקה לה ציוד וטכנולוגיה צבאית מתקדמים. ב-1962 רכשה ישראל לראשונה מערכת נשק מתקדמת מארה"ב, טילי נ"מ מדגם הוק. ב-1968, שנה אחרי מלחמת ששת הימים, אישר ממשל ג'ונסון למכור לישראל מטוסי פנטום. העסקה הזאת קבעה את התקדים לתמיכה האמריקנית ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל על שכנותיה, אחרי שארה"ב נכנסה לחלל שהשאירה צרפת של דה גול.

התפנית הגדולה הגיעה ב-1971. מאותה שנה החלה ישראל לקבל מענקי סיוע כלכלי בהיקף גדול, והקונגרס קבע לראשונה בחקיקה סכום ייעודי לישראל. שנתיים אחר כך פרצה מלחמת יום הכיפורים. ב-19 באוקטובר 1973 ביקש הנשיא ריצ'רד ניקסון מהקונגרס סיוע חירום של 2.2 מיליארד דולר, כדי למלא את אבדות צה"ל ולאזן את החימוש הסובייטי של מצרים וסוריה. מתוך הסכום הוקצו 1.5 מיליארד דולר כמענק צבאי, חבילת המענקים הגדולה ביותר שישראל קיבלה עד אז, והשאר ניתן כהלוואה. מאז המלחמה פועלים בארה"ב גם מאמצים מאורגנים לגייס תמיכה דו-מפלגתית בקונגרס בסיוע לישראל.

הסכם השלום עם מצרים ב-1979 פתח עידן חדש. כדי לאפשר את סיום מצב המלחמה ואת הנסיגה מסיני העבירה ארה"ב לשתי המדינות 7.5 מיליארד דולר, ביחס של שלושה לשניים לטובת ישראל. במשך שנים רבות הסיוע הכלכלי עזר לסבסד כלכלה ישראלית מדשדשת. אבל בשנות ה-90, כשההייטק המריא, השתנתה התמונה. ביולי 1996 הודיע נתניהו, בקדנציה הראשונה שלו, בנאום בפני שני בתי הקונגרס, שישראל תתחיל לצמצם בהדרגה את הסיוע הכלכלי. מ-1999 קוצץ הסיוע הכלכלי ב-120 מיליון דולר בכל שנה, והסיוע הצבאי גדל ב-60 מיליון דולר בשנה. ב-2008 הפסיקה ישראל לקבל מענקי סיוע כלכלי, ומאז כמעט כל הסיוע הוא צבאי.

מאז סוף שנות ה-90 הסיוע נקבע במזכרי הבנות לעשור. הראשון, בימי ממשל קלינטון, כיסה את השנים 1999 עד 2008 והבטיח לפחות 26.7 מיליארד דולר. ב-2007 סיכם ממשל ג'ורג' בוש על חבילה צבאית של 30 מיליארד דולר לשנים 2009 עד 2018, שאפשרה לישראל להוציא עד 26.3% מהכסף על רכש בתעשייה המקומית. ב-14 בספטמבר 2016 נחתם בימי ממשל אובמה המזכר הנוכחי: 38 מיליארד דולר לשנים 2019 עד 2028, מהם 33 מיליארד מענקים צבאיים ו-5 מיליארד להגנה מפני טילים. המזכר הזה מבטל בהדרגה את האפשרות לרכוש בישראל, ולכן כמעט כל הכסף מופנה לקניית תוצרת אמריקנית. התעשייה הביטחונית הישראלית נפגעה מכך.

במקביל, מימנה ארה"ב את מערכות ההגנה מפני טילים. מאז 2011 העבירה יותר מ-6 מיליארד דולר לכיפת ברזל בלבד, למימון סוללות, מיירטים, ייצור משותף ותחזוקה. היא שותפה גם בפיתוח החץ ושרביט קסמים.

אחרי 7 באוקטובר החליט ממשל ביידן על סיוע חד-פעמי של כ-14 מיליארד דולר, שהוגדל אחר כך ל-17.6 מיליארד דולר. בשנת הכספים 2024 לבדה קיבלה ישראל לפי נתוני הקונגרס 12.5 מיליארד דולר, יותר מפי שלושה מהשנה שלפני כן.

כמה כסף ישראל קיבלה בסך הכול? לפי שירות המחקר של הקונגרס האמריקני, מ-1946 עד 2025 הועברו לה כ-175 מיליארד דולר בערכים נומינליים. מתוכם כ-124.5 מיליארד היו סיוע צבאי, כ-34.3 מיליארד סיוע כלכלי וכ-16.1 מיליארד הגנה מפני טילים. כשמתאימים את הסכומים לאינפלציה, הם מזנקים: לפי נתוני מחלקת המדינה מדובר בכ-298 מיליארד דולר בערכי 2024, ולפי המועצה ליחסי חוץ האמריקנית (CFR), שכוללת גם את מימון ההגנה מפני טילים, בכ-330 מיליארד דולר.

עכשיו העידן הזה מתקרב לסיומו. בינואר אמר נתניהו ל"אקונומיסט" שלא יבקש חידוש מלא של החבילה, ושהוא רוצה להפחית את הסיוע בתוך עשור. בין הצדדים מתנהל משא ומתן על "הסכם שת"פ" שיחליף את מזכר ההבנות, ולפי המסתמן התקציבים בו יופנו למחקר ופיתוח ביטחוני משותף. השאלה הפתוחה היא אם זה יקרה ב-2028, כפי שתוכנן, או כבר בשנה הבאה, כפי שהודיע טראמפ.