"אני חושב שה–AI זו הבעיה מספר 1 של המין האנושי, אבל אי אפשר לעצור את זה"
"אני עולה למגרש ואני אסיר תודה שגם בגילי אני לא צריך לתלות את הנעליים", אומר שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ואימפרבה ומי שמכונה "סנדק הסייבר". בגיל 60, אחרי שורה ארוכה של הצלחות ומאות מיליוני דולרים, הוא עדיין מתייחס להייטק כמו למשחק שהוא לא רוצה להפסיק לשחק: "התענוג העיקרי שלי בחיים הוא עדיין הייטק, לא חופשות סקי יוקרתיות ודברים כאלה".
קרמר הוא כיום מייסד-שותף ומנכ"ל Cato Networks, שהוערכה בסבב הגיוס האחרון בכ-4.8 מיליארד דולר. לצד היזמות הוא משקיע ותיק בחברות טכנולוגיה. הוא גדל ברמת גן, שירת ביחידה 8200, גרוש ואב לחמישה.
מה המיתוס הכי גדול על ניהול שגילית שהוא פשוט לא נכון? "שאפשר ללמוד ניהול בבתי ספר, להוציא תואר שני בניהול ולנהל. אני חושב שניהול הוא מסוג הדברים שלומדים כמו שלמדו פעם, בחונכות. דרך הרגליים, כמו שקוראים לזה בצבא".
אבל כשאתה מחפש מנהלים עבור המיזמים שלך, הרבה פעמים המועמדים יגיעו עם קורות חיים של בתי ספר למינהל עסקים. "ייתכן, אבל אני לא מסתכל על זה בכלל. אני לא מחפש הכשרה בווסט פוינט, אני מחפש כמה סבבים עשית בווייטנאם, אם אפשר להשתמש במטאפורה הזאת. מה חווית ובאיזה קנה מידה חווית, זה מלמד אותי הרבה יותר על מה שהבן אדם מביא איתו מאשר איפה הוא הלך ללמוד".
אתה מחפש אנשים כמוך? יוצאי יחידות טכנולוגיות, 8200 או 81. יש לזה משמעות?
"אני מחפש אנשים, אני לא מחפש מותגים. אני מחפש אנשים שהם בילדרים באופי שלהם, שכבר בנו משהו, שכבר נתקלו בקשיים שהם הולכים להיתקל בהם והתמודדו איתם. אם תשאל אותי מה הדבר שהכי קיבלנו ב-8200, ואני מניח שאם הייתי שואל את גיל שוויד הוא היה מסכים עם זה, מעבר לחשיפה לטכנולוגיות ולבעיות מתקדמות – זאת תחושת המסוגלות. זה היה סוג של סיירת מטכ"ל, הכל אפשרי".
יש דברים בישראל שמדאיגים אותך. היית אחד מקברניטי ההייטק הישראלי שגם הרימו דגל אדום.
"היה חשוב לי בזמנו לעמוד חוצץ נגד הניסיון לעשות הפיכה משטרית ולשנות את מה שהייתה מדינה, ועדיין מדינה, דמוקרטית ליברלית ולהפוך אותה לתיאוקרטיה משיחית. אני חושב שזו הייתה נקודה מאוד מאוד חשובה בזמן שבו ההתנגדות האזרחית עצרה את התהליך הזה במידה רבה".
זה לא מובן מאליו. הבית שגדלת בו היה הרבה יותר מזוהה עם הימין. "כן, אבל הימין שהבית שלי היה מזוהה איתו, ההורים שלי וכל המשפחה, היה הימין של מנחם בגין, שהוא ימין דמוקרטי וליברלי. בזמנו בגין נחשב ימני כיוון שהדעות שלו ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי היו ימניות. ההבדל הפסיק מזמן להיות ימין ושמאל והפך להיות דמוקרטי-ליברלי לעומת תיאוקרטיה משיחית ודתית. זה ההבדל שאני הצבעתי עליו, ואני חושב שהוא עולה בקנה אחד גם עם האמונות שאני זוכר מהילדות בזמן בגין".
מה הדבר הראשון שאתה בודק בנייד שלך כשאתה קם בבוקר? "אני אספר לך כמה מילים על קייטו, שממציאה קטגוריה שנקראת SASE. אנחנו הענן שמספק Network ו-Security ל-5,000 ארגונים, ואם הענן למטה, הביזנס של הארגון למטה. אז הדבר הראשון בבוקר שאני בודק, והאחרון בלילה שאני בודק, הוא שהכול בסדר עם הענן ואין תקלות".
כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה הצלחות, ובסוף אתה על הפרטים הקטנים. "לגמרי. אני חושב שזה מאוד חשוב למנהל לשלב ראייה אסטרטגית, אבל מצד שני שהתמונה הרחבה תהיה מעוגנת בהבנה מאוד עמוקה של הפרטים הקטנים".
מה גורם לך להידלק? מה גורם לך להתלהב? הרי באים אליך אינספור יזמים עם הצעות, והזמן שלך שווה הרבה מאוד כסף. "ריח של קרקע פורייה, במובן האינטלקטואלי. עוד אין גידולים בקרקע, מצד שני היא לא יבשה, זה לא עקר. זה משהו שטומן בחובו הבנה של משהו גדול שיכול לקרות פה. עוד לא ברור לגמרי איך, ויש פה את הקו בין הבנה עמוקה של משהו לבין הרבה מאוד אי-ידיעה שצריך לחשוף אותה.
"זה המצב שאני מחפש בכל הפעמים שהתחלתי סטארט-אפ. גם ליזמים אני אומר: בואו תספרו לי על הרעיון שלכם. אני מחפש לא רק רעיון ספציפי, אלא את הקרקע סביבו".
מה מפחיד אותך? "אני חושב שה-AI זו הבעיה מספר 1 של המין האנושי, גם מבחינה פוליטית-כלכלית וגם מבחינה פסיכולוגית, אבל אני לא בטוח שאני יודע מה התשובות. אני די בטוח שלנסות לעצור AI, להאט AI או לעשות רגולציה ל-AI – כל הפתרונות האלה הם פתרונות סרק שלא יעבדו. אי אפשר לעצור את המעגל הקפיטליסטי של קידום הטכנולוגיה ואת המעגל הלאומי של תחרות בין מדינות באמצעות טכנולוגיה. פשוט אי אפשר.
"בעולם של AI, שבו אין אמת ואין שקר והכול יכול להיות מיוצר במסות אדירות ובאמינות מאוד גבוהה, היכולת של מדינות טוטליטריות לפגוע במדינות ששומרות על זכות הדיבור היא מדאיגה ביותר. אז מבחינה פוליטית אני מאוד מודאג, אבל זה כמובן לא נעצר רק שם".
מה ההרגל היומי ששומר אותך שפוי בכל הלחץ הזה? "אני משתדל להתאמן כמעט כל בוקר. הייתי מרים משקולות, סגן אלוף ישראל לנוער. היום יש פילאטיס וחדר כושר, ובאמת הגיע הזמן שאני אוסיף גם אירובי".
אתה עוד בודק מה השווי האישי שלך? אחרי מאות המיליונים הראשונים, כשזה נערם ונערם, זה עוד משנה לך? "אני אוהב את המשחק, אבל הדרך לבדוק אם ניצחת או הפסדת היא לפי הכסף, לפי ה-outcome הכלכלי של מה שאתה עושה, ולכן זה בהחלט משנה לי".
יש מי שמצ'פר את עצמו במכוניות או בשעוני יוקרה, או נגיד בנכס ב-100 מיליון שקל בנווה צדק, כמו שקנית לפני כחצי שנה. "צריך לחיות איפשהו, אז כן, מדי פעם אני קונה איזה בית כדי לגור בו ומוכר את הבית הישן. אני לא מתיימר להיות נזיר או שום דבר כזה, ואני נהנה מהחיים ומקל על החיים שלי במידת האפשר. אבל התענוג העיקרי שלי בחיים הוא עדיין הייטק, לא חופשות סקי יוקרתיות ודברים כאלה".
אתה מאמין באלוהים? "אני מאמין במסתורין".
תסביר. "אני מאמין שיש גבול ליכולת שלנו לדעת, לחשוב ולהרגיש ושיש מעבר לזה. אבל את מה שמעבר לזה אנחנו לעולם לא נוכל לדעת, ואין טעם גם לדבר על זה".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.