חשיפת הפרוטוקולים מהמלחמה: הנהלים, התרגיל של נתניהו והחשש לקראת הבחירות

במערכת הפוליטית חוששים שלשלכת רה"מ תנצל את שליטתה בתמלילי דיוני המלחמה, כדי לעוות את המציאות. אחרי עוד קמפיין נגדו, איזנקוט דרש: "חשפו את הפרוטוקולים המלאים". הנהלים בנוגע לטיפול בהם מחמירים, אך אנשי נתניהו מצאו בעבר דרכים להוציא את החומרים - ולהסיר סיווג מעשרות מסמכים סודיים

לקראת הבחירות המתקרבות, בעוד חודשיים בדיוק, גורמים במערכת הפוליטית מביעים חשש שראש הממשלה בנימין נתניהו ינצל את השליטה הכמעט אבסולוטית של לשכתו בפרוטוקולים מהמלחמה, כדי לעוות את המציאות ולשרת אותו פוליטית. כך למשל יו"ר ישר! והמועמד לראשות הממשלה גדי איזנקוט דרש ממזכיר הממשלה לחשוף את הפרוטוקולים המלאים מקבינט המלחמה, כדי שהציבור ייחשף לאמת הכתובה, במלואה, בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר.

איזנקוט אומר זאת בתגובה לקמפיין של נתניהו נגדו, שבו נטען בין היתר כי בלם מהלכים צבאיים משמעותיים. הוא טען כי תמך בפעולה ברפיח, בתמרון ברצועת עזה, ואף היה הקול היחיד שדרש לפעול בעוצמה נרחבת נגד איראן על פי התוכניות שהציע הצבא, בעוד נתניהו הפגין חשש והעביר את ההכרעה לוועדת שרים מצומצמת.

זאת לא פעם ראשונה שעולות טענות שלשכת ראש הממשלה עושה מניפולציות בפרוטוקולים של דיונים על מלחמת 7 באוקטובר ומוציאה ציטוטים שנוחים לנתניהו בלבד. טענה זו עלתה ביתר שאת בפברואר השנה, כאשר נתניהו פרסם באמצע הלילה מסמך בן 55 עמודים שנכתב כמענה לשאלות מבקר המדינה דאז מתניהו אנגלמן.

המסמך היה למעשה גרסה מרוכזת ומגוננת של נתניהו על אירועי 7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם. המסמך שפרסם אז נתניהו כלל ציטוטים סלקטיביים מפרוטוקולים, הערכות מצב ומסמכי מודיעין, אך סבל מחד צדדיות בולטת, השמטות מכוונות והתמקדות בהאשמת מערכת הביטחון. בכיר בצה"ל שהיה מאוד דומיננטי סביב אירועי 7 באוקטובר קרא את המסמך ונדהם: "יש לנו ראש ממשלה שקרן פתולוגי. המסמך הזה הוא רמייה וזיוף, תוך הישענות על כרעי אמיתות וערימה של הסתרה. זה עצוב".

בלשכת ראש הממשלה ובמזכירות הצבאית של ראש הממשלה יש נוהל לטיפול בפרוטוקולים ומסמכים מסווגים. הנוהל חד-משמעי בכל מה שנוגע לגבי מי שיכול להיחשף אליהם ומתי. אין דיון של ראש הממשלה, מפגישה עם ראש מוסד בארבע עיניים ועד קבינט מדיני-ביטחוני, שמתקיים בלי קצרנית מטעם משרד ראש הממשלה.

השיחות מוקלטות ולאחר מכן הקלטת עוברת לקצרניות לצורך תמלול מלא. הנייר עובר משם למזכירות הצבאית שאחראית לעבור על הפרוטוקול ולעשות לו הגהה. אם יש משהו לא ברור בסיכום, שואלים את המשתתפים או חוזרים לקלטת.

לעתים יש סימני שאלה למה בדיוק התכוונו הדוברים כאשר לא אמרו במפורש כן או לא, אלא הנידו ראש. ראש המוסד לשעבר מאיר דגן היה מעיד שנתניהו לא היה אומר במפורש להקלטה אם הוא מאשר או לא אלא רק מזיז את הראש. ואז דגן היה אומר 'לא הבנתי אם אמרת כן או לא להקלטה'. דגן, שעבד עם מספר ראשי ממשלה, לא התבייש לבקש מנתניהו הבהרה כי "תנודות הראש שלך לא נקלטות בהקלטה".

ובחזרה למזכירות הצבאית של ראש הממשלה: המסמכים מתויקים בתיקים השונים שנוגעים לאותו נושא גם כרונולוגית וגם לפי הנושא שנדון. יש תיוקים לפי תאריכים, לפי נושאים. כמות המסמכים אינסופית. בשלב מסוים זה מועבר לארכיון. העברת מסמכים מהמזכירות הצבאית לגורמים שונים נעשית בתוך מעטפות חתומות עם מספור של העותקים.

כל עותק ממוספר, וכל העותקים מסווגים בצבעים (שחור, סגול וצבעים נוספים) - עם חתימה של מי שסיווג את המסמך. בכל שלב ידוע כמה מסמכים יצאו מהמזכירות הצבאית וההעברה מתבצעת בהארד קופי, ולא בקובץ דיגיטלי. המעטפה מגיעה עם שליח. השליחים מגיעים גם לבעלי תפקידים בתוך משרד ראש הממשלה ובודקים מי המקבל והאם הוא מוסמך לקבל את המסמך. ראש הסגל אמור בדרך כלל להיחשף לכל המסמכים כי הוא האיש הכי קרוב לראש הממשלה. גם ראש הממשלה מקבל את המסמכים על ידי שליח שעובר דרך ראש הסגל. מדובר בהליך מסודר מאוד, ואין מסמך שהולך לאיבוד.

מי שמקבל את המסמך, נדרש לחתום על עצם קבלתו. לפעמים המסמך נועד רק להקראה במקום, ובמקרה כזה מיד מחזירים אותו לשליח כי לא רוצים שהמסמכים הרגישים יישארו מחוץ למזכירות. במקרים אחרים, יש מסמכים שיישארו אצל ראש הסגל עד ליום מחרת. אין מצב שראש הסגל או כל גורם אחר מקבל את המסמך ולא צריך להחזיר אותו.

גורמים שמעורבים בנושא סיפרו כי כל מקבלי המסמכים נזהרים בדרך כלל שלא לצלם אותם, לא בטלפון הנייד ולא במכונת צילום. בעלי תפקידים נשאלים בבדיקות הפוליגרף על אופן הטיפול במסמכים האלה, ולכן מאוד נזהרים בכך. אדם שיצלם מסמך כזה בטלפון הנייד, עובר עבירה חמורה ולוקח סיכון גדול מאוד.

לראש הסגל אין סמכות לשנות מסמך. גם אם יש תקלה או בעיה קרדינלית - שהובן בהקלטה שראש הממשלה אמר דבר אחד והוא בעצם התכוון להפך מכך, הוא לא מוסמך לתקן. אם ראש הממשלה טוען שיש טעות קרדינלית במסמך, הוא רשאי להעלות זאת בפני ראש הסגל וזה יכול להעלות את זה מול המזכיר הצבאי או היועץ לענייני מודיעין שמופקד על הטיפול במסמכים המסווגים. יש רישומים במזכירות הצבאית של כל השיחות שמקיים ראש הממשלה עם המזכיר הצבאי או עם כל גורם צבאי אחר.

לפי החשד, ראש הסגל של נתניהו צחי ברוורמן ביקש מאנשי המזכירות הצבאית לשנות את מועד השיחה שקיים ראש הממשלה עם המזכיר הצבאי. את הטיפול בפרוטוקולים מבצעות קצרניות מקצועיות. לפי אחד הדיווחים בתקופת המלחמה, נתניהו מינה את אחת ממזכירותיו לקצרנית במשרד רה"מ כי הן נחשבות לשומרות הסף בכל הנוגע לרישום פרוטוקולים ויש להן גישה לפרוטוקולים של ישיבות קבינט ודיונים סודיים. חשוב להדגיש, כי אין שום מסגרת חוקית לחשיפת הפרוטוקולים כפי שעשה נתניהו באותו יום חמישי בלילה שפרסם את הדו"ח בן ה-55 עמודים.

והכתובת היתה על הקיר: בשלהי נובמבר 2023 פנתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לראש המל"ל דאז צחי הנגבי בדרישה לאסוף את המסמכים המסווגים, אם נמסרו כאלה, ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר שהמלחמה פרצה. המכתב, שמוען גם לראש שב"כ רונן בר, נשלח ברקע חשיפה של עיתון "הארץ" שלפיה צחי ברוורמן, ראש הסגל דאז של נתניהו, פנה בשבועות שקדמו למזכירות הממשלה בבקשה לקבל לידיו סיכומים מסווגים של ישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני מתקופות כהונתן של הממשלה הנוכחית ושל ממשלות קודמות. בנוסף, ברוורמן ביקש מהקצרניות במשרד ראש הממשלה למסור ללשכה את הפרוטוקולים המלאים של הישיבות. זאת, ככל הנראה, כחלק מההיערכות של נתניהו למאבק על דעת הקהל בתום המלחמה.

במכתב ששיגר להנגבי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, הוא הבהיר: "יש להקפיד בעת הזו הקפדה יתרה כי בקשות לעיון בחומר סודי יטופלו בהתאם לנהלים המחייבים, יועברו בכתב וייבחנו על ידי הגורם הביטחוני המוסמך... נבקש כי תצא הנחייה לאסוף לאלתר כל חומר או מידע שנמסר עד כה בחריגה מהנהלים על העתקיו השונים".

עו"ד לימון הבהיר כי ליועמ"שית לא ידוע אם נמסרו מסמכים כאלה ללשכת נתניהו, אך "עלו טענות בדבר חשיפת תכנים סודיים מתוך דיונים ביטחוניים רגישים בכלי תקשורת. הן תכנים סודיים מדיונים שהתקיימו במהלך תקופת הלחימה והן תכנים סודיים מדיוני עבר". לימון ציין בנוגע למל"ל ולשב"כ כי "עמדתם על הצורך הביטחוני המובהק במניעת חשיפת מידע סודי, לרבות מתוך דיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) במיוחד בשעת לחימה. התמקדתם באמצעי של עריכת בדיקת פוליגרף תקופתית למשתתפי הקבינט, והאפשרות להסדיר את הנושא בחקיקה נבחנת בימים אלה".

הסטנוגרמות של הדיונים הביטחוניים של ראש הממשלה והערכות המצב שהוא מקיים נשמרים במזכירות הצבאית. דיוני הקבינט נשמרים במזכירות הממשלה. התמלול מתבצע על ידי צוות קצרניות של משרד רה״מ. המל"ל לא מתמלל ולא שומר תמלילים. גורמים שעוסקים בנושא טוענים כי באופן כללי, כדי להוציא סטנוגרמות צריך אישור של הגוף האחראי על הדיון: מזכירות צבאית, מל"ל או מזכירות ממשלה.

בכל מקרה, יש אישור לעיין במסמכים בחדרי אותו גוף. אין שום מסגרת חוקית לפרסם את המסמכים האלה לציבור.

במקרה הזה מי שאסף את המסמכים עבור ראש הממשלה הוא המזכיר הצבאי שלו רומן גופמן, שלימים מונה לראש המוסד. גופמן אסף את המסמכים האלה וגם נמנע מלעדכן את הרמטכ"ל. נתניהו עשה כאן סוג של תרגיל – הוא הנחה לפרסם את התשובה שמסר למבקר המדינה ובכך למעשה הסיר את הסיווג מעל עשרות מסמכים סודיים שאולי היו נחשפים בעוד 70 שנה. הכול כדי לטהר את שמו ואחריותו למחדל 7 באוקטובר. בכיר לשעבר במשרד רה"מ אמר שאין לכך תקדים והדבר לעולם לא נעשה בצורה כזאת.

גורם אחר, בכיר ביטחוני לשעבר, היה פחות מנומס: "ראש הממשלה ירד מהפסים. לגמרי. אין לי איך לתאר את זה אחרת". גורם אחר אמר כי "בעיניי מדובר בעבירה חמורה רק השאלה של מי. גישה למסמכים ברור שיש לראש הממשלה. יכול דרך המל"ל, יכול דרך המזכיר הצבאי. זה לא מקובל אבל יכול להיות ישירות דרך המתמללות שכפופות למשרד רה"מ ולא למל"ל. גישה למסמכים יש, השאלה למי יש הסמכות להוציא אותם וזה חסר תקדים. אני לא מכיר תהליך שבו מישהו החליט".

לדבריו, "אין לראש הממשלה את הסמכות לעשות הסרת סיווג ממסמכים רגישים. זאת לא סמכות של ראש ממשלה, מישהו פה מעל בתפקידו".