אושר עד לא רוצה שתגנבו עגלות: "תוקעת" אותן בכוונה
לקוחה העלתה לטיקטוק סרטון עם עגלה עמוסה שנתקעה לה בדרך לרכב ומתברר שהרשת התקינה מנגנון שמונע מעגלות להיעלם או להתגלגל אל מחוץ למתחם החנייה של החנות. המנגנון נכנס לארץ כבר לפני עשור, אך בשנה האחרונה תפס תאוצה ונמצא כבר במחצית סניפי אושר עד וכן ברשתות נוספות. כך זה עובד
תגיות
לקוחה כועסת של רשת אושר עד פרסמה סרטון בטיקטוק לפיו הרשת נעלה לה את עגלת הקניות העמוסה עוד לפני שהגיעה לרכב. זה קרה ככל הנראה בסניף נתניה של הרשת, אחרי שהלקוחה לכאורה חנתה בקרבת הסניף, אבל כנראה מספיק רחוק כדי שהעגלה תיחסם. לפתע פתאום, אי אפשר היה להניע אותה הלאה.
מתברר שאושר עד מנסה למנוע כך גניבת עגלות או זניחתן הרחק מהסניף. הבעיה: מה לגבי לקוחות שלא מוצאים חניה בחניית הסניף כי היא עמוסה ונאלצים לחנות "רחוק"? למה הם צריכים לחוות עוגמת נפש? ברשת מאפשרים להכניס את הרכב לחנייה עבור איסוף מהעגלה, אבל זה עלול לחסום את החניון. לפי הרשת, המנגנון הזה דווקא משחרר עומס מכבישי החניה.
המערכת פועלת כבר כשנה ב-13 סניפים של אושר עד, בשיתוף הרשויות המקומיות, אשר יחד איתן הרשת מגדירה מה נחשב לשטח החנייה של הסניף. השטח המוגבל משתנה מסניף לסניף ומדובר בכמה מאות מטרים. המערכת כבר קיימת בעוד רשתות. היא נכנסה לארץ לפני כעשור בגרסה קודמת שלה, אבל רק השנה תפסה תאוצה.
אושר עד ממשיכה להפעיל במקביל את מנגנון מנעול המטבע הוותיק: כדי לשחרר עגלת קניות לשימוש, יש להזין לתוכה מטבע של 5 שקלים, שמוחזר רק בתום השימוש ועם החזרת העגלה למקום. המנגנון הזה כנראה לא מספיק מרתיע צרכנים מזניחה וגניבת עגלות.
גורם בענף אמר ל-ynet: "אלפי עגלות נעלמות מהרשתות מדי שנה ואז ללקוח בסופר אין עגלה. זה פוגע בחוויית השירות, שאתה מגיע לחנות ואין מספיק עגלות. ויש גם קנסות שאנחנו מקבלים על עגלות שאנשים משאירים מחוץ לשטח הסניף והחניון שלו".
גם בארה"ב ובאירופה העגלות האלה צצו כבר לפני כעשור בוולמארט, טרגט, אלדי וקוסטקו. לפי הערכות בחו"ל, עלות עגלת קניות נעה בין 100 ל-200 דולר, ואובדן/גניבת מאות עגלות בשנה בסניף יחיד מגיע לנזק של עשרות אלפי דולרים.
את המנגנונים האלה לעגלות מספקות חברות כמו סמארט סטופ, קרטרוניקס וגייטקיפר, כשהאחרונה היא שעובדת עם אושר עד.
מנגנון הנעילה של עגלות הקניות פועל בטכנולוגיה חכמה ואוטונומית, המיועדת למנוע מגלגלי העגלה להמשיך להסתובב ברגע שהיא עוברת את התחום המותר, כמו יציאה ממתחם החניה. היא דורשת התקנת כבל או אנטנה מתחת לאספלט או למרצפות בפתחי היציאה ממתחם החנייה של הסופרמרקט, שמשדרים אות בתדר רדיו נמוך באופן רציף. האות הזה מגדיר את "הגבול" המותר לתנועת העגלות.
לפחות אחד מגלגלי העגלה (בדרך כלל הגלגל הקדמי) מוחלף מראש בגלגל ייעודי הכולל מקלט RF, סוללה פנימית ומנגנון נעילה מכני. כשהעגלה חוצה את המתחם המוגדר, המקלט בגלגל קולט את האות ומשחרר קפיץ פנימי שמוריד מנעול מכני כמו שן או רצועת פלסטיק או מתכת שמקפיאה או חוסמת את סחרור הגלגל. העגלה נתקעת במקום, וגרירתה הופכת לקשה ולא נוחה במיוחד.
הלקוחה שהעגלה נתקעה לה בדרך
בחלק מהמערכות נעשה שימוש גם בטכנולוגיות מבוססות GPS או ראייה ממוחשבת/חיישנים אופטיים שמזהים מעבר בין סוגי משטחים, אך שיטת האנטנה/כבל הרדיו התת-קרקעי שכיחה יותר.
ברגע שחוזרים לאזור המותר, גלגל העגלה משתחרר אוטומטית. גם כשהעגלה חוצה את הקו מחוץ לתחום המותר והחיישן בגלגל מפעיל את הנעילה המכנית, המעגל האלקטרוני בתוך הגלגל עדיין ממשיך לקלוט את אות הרדיו. לכן ברגע שמושכים את העגלה לאחור בחזרה אל תוך האזור המותר, החיישן מזהה את השינוי במיקום ובאות הרדיו, ומפעיל מגנט חשמלי קטן שמשחרר את הנעילה באופן מיידי.
בעבר אם לקוח יצא מהאזור המותר, היה עליו לפנות לעובד בסניף שישחרר את הנעילה עם שלט רחוק, מה שטרטר לקוחות ועובדים. לכן רשתות רבות לא מיהרו לאמץ את ההמצאה.
זה מזכיר את מנגנון נעילת הגלגלים בקורקינטים ואופניים שיתופיים, רק ששם המנגנון לא מבוסס על אנטנה באספלט, אלא על מערכת תקשורת משולבת של GPS יחד עם רשת סלולרית או בלוטות'.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.