זיני ובהרב-מיארה הסכימו על רגיעה. חומרי החקירה לא עברו למשטרה - ועודה לא זומן
העימות בין ראש שב"כ והיועמ"שית החל לאחר דרישתו של זיני לחקור את בכירי המפלגות הערביות מבלי להציג ראיות. החקירה בחשד להשפעה זרה על הבחירות טרם עברה למשטרה, שם גם לא קיבלו את המידע שקשור לכאורה באיימן עודה: "ממתינים ששב"כ יעביר את מה שברשותו כדי לדעת אם יש חשד לפלילים"
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שוחח ביממה האחרונה עם ראש שב"כ, דוד זיני, ועם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אחרי העימות החריג והפומבי ביניהם סביב חקירת בכירי המפלגות הערביות, בחשד למעורבות זרה במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות. בעקבות התערבות הנשיא, נפגשו היום (רביעי) הצדדים במטה שב"כ וסיכמו להוריד את גובה הלהבות ולעשות מאמץ לנהל יחסי עבודה תקינים.
גורם פוליטי הבהיר את הודעת היועמ"שית החריגה אתמול נגד זיני, שבה אמרה כי במדינת חוק לא חוקרים אזרחים ונבחרי ציבור בלי ראיות: "מתנהל כאן קרב שלא לפרוץ את גבולות המשפט הפלילי ולהשתמש בו לצרכים פוליטיים. מדובר באיום שישפיע על כולם - זה מתחיל בציבור הערבי, אח"כ יגלוש למתנגדי המשטר, לעיתונאים ובסופו של דבר לאזרח הקטן".
שב"כ מסר היום לחברי ועדת הבחירות המרכזית כי "המודיעין שהוצג על ידי אנשי המקצוע בשירות מצביע לכאורה על תופעות נרחבות של הזרמת כספים רבים לישראל ממדינות זרות, שמקורם בבעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים, שנועדו לקדם השפעה זרה, ומחייבים בראייתנו העמקה מודיעינית וחקירתית. מהמידע שנאסף עד כה עולה שפעולות למימון והשפעה זרה בסכומי עתק הם תופעה נרחבת ובהיקף העולה על אלפי אנשים וייתכן אף יותר. בשלב זה עלינו להשלים פעולות איסוף וחקירה נוספות לטובת קבלת מודיעין שיאפשר לקשור את הקצוות ולהצביע ברמת ודאות וסמך גבוהה על היקף התופעה".
אלא שחרף הדברים החמורים, גורמים במשטרה אמרו כי נכון לשלב זה, שב"כ לא העביר כל מידע מודיעיני או תוצרי חקירה שערכו בארגון. החשד לכאורה, נזכיר, הוא שגורמים זרים - בהם קטאר, טורקיה והרשות הפלסטינית - העבירו סכומי כסף גדולים לאנשי הרשימה המשותפת, כדי להשפיע על הבחירות. במשטרה הדגישו כי נכון לעכשיו אין כל כוונה או הערכה לזמן לחקירה חברי כנסת או אנשים מהמפלגה - גם לא את חבר הכנסת איימן עודה, שלגביו דווח כי ישנה "הסכמה מקיר לקיר" שגובשו די ראיות כדי לזמנו.
למרות הפרסומים, טרם הוקם צוות חקירה משותף לשב"כ ולמשטרה. לכן גם נשללה הכוונה לזמן את ח"כ עודה לחקירה בשלב זה, משום שעד עתה לא הועבר חומר מודיעיני שקושר אותו לנושא. היועמ"שית, ככל הידוע, גם טרם אישרה את קיומה של חקירה כזו נגד עודה.
עודה שוהה בימים אלה בחו"ל, אך בכל מקרה לא זומן כאמור לחקירה. לפי הגורם במשטרה, "אנחנו ממתינים לשב"כ. לא הועבר לידינו כל חומר גולמי כדי שנוכל להתייחס אליו או לנתח אותו בכלים מקצועיים, כדי לדעת אם יש חשד לפלילים ולבנות את מתווה החקירה". כמו כן, לשב"כ כלל לא ניתן אישור לחקור את עודה.
היום דווח ב-i24NEWS כי עודה, שצפוי לסיים את תפקידו עם השבעת הכנסת החדשה ביום שלישי הבא (10 בנובמבר), הוא חבר הכנסת שבשב"כ בודקים אם קיבל מאות אלפי שקלים מהרשות הפלסטינית, וכי הוא צפוי להיחקר באזהרה. אלא שזיני דרש גם לחקור את יו"ר תע"ל אחמד טיבי, יו"ר רע"מ מנסור עבאס ויו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה - שנפסל מהתמודדות בבחירות - מבלי להציג ראיות נגדם.
לשב"כ ולמשטרה ניסיון ארוך שנים של חקירות משותפות שהתנהלו בסינרגיה מלאה. עשרות פרשיות שנחקרו על ידי שב"כ והמשטרה הסתיימו בכתבי אישום. המוכרים שבהם הם אלו שהוגשו נגד אלי פלדשטיין בפרשת קטאר-גייט, וכתבי אישום נגד אזרחים ישראלים באשמה של ריגול למען איראן.
בדרך כלל שב"כ מקבל מידע מודיעיני או מנטר פעילות ברשתות ועם החומר הגולמי מתחבר ליחידות המשטרה, בדרך כלל להב 433 או ימ"רים במחוזות המשטרה השונים, ויחד הם מנהלים חקירה - כשחוקרי המשטרה הם אלה שאמורים לתרגם את המידע המודיעיני לראיות במישור הפלילי, שבסופן יובילו לגיבוש כתב אישום.
כאמור, יומיים לאחר הבחירות, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, שלח מכתב חריג לראש שב"כ דוד זיני וקרא לו לחקור חשדות בעניין מימון זר וחשדות לשוחד בחירות על ידי גורמים זרים. ככל הנראה מדובר בניסיון השפעה של קטאר על הבחירות בישראל באמצעות העברת סכומי כסף המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, והמידע הוצג כ"מוצק".
ימים לאחר מכן, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג - כשלצידו זיני ובהרב מיארה, פנה לאזרחי ישראל ואמר כי על אף החשדות וחקירה - אין חשש לפגיעה בטוהר הבחירות: "אומַר לכם במלוא האחריות: הבחירות לכנסת ה-26 התנהלו בתקינות. ככל שישנם חריגים, הם נבחנים בימים אלה. תוצאות הבחירות משקפות את רצון הבוחרים".
לאחר מכן נחשף ב-ynet כי בפגישה שקדמה להצהרה, התעורר ויכוח בין ראש שב"כ והיועמ"שית, שבו זיני דרש להגדיר את כל הפרשה והחשודים בה תחת חשד לעבירות ביטחוניות כך שהוא יוכל לבצע מראש פעולות חקירה באמצעות הכלים המורחבים שנתונים לארגון, בהם מניעת מפגש עם עורך דין, האזנות, איסוף נתוני תקשורת ועוד. בתגובה לכך התריעה בהרב מיארה: "הדרישה שלך לא חוקית".
היועמ"שית הסבירה כי לא ניתן לסווג מראש את כל הפרשה תחת עבירות ביטחוניות, שכן חשדות על קבלת שוחד בחירות יכולים להישאר במישור הפלילי בלבד. אם יוצגו ראיות לעבירות ביטחוניות, טענה בהרב-מיארה, ניתן יהיה לחקור בכלים המתאימים. "אני אתן את כל הכלים שהחוק מאפשר", אמרה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.