מוסלמים חוגגים את ניצחונו של עבדול אל-סייד האנטי-ישראלי: "מי האמין אחרי 11/9"

אל-סייד, שמאשים את ישראל ברצח עם וניצח במרוץ לסנאט למרות סכומי עתק שהשקיעה נגדו השדולה הפרו-ישראלית, יהיה הסנאטור המוסלמי הראשון אי-פעם. תומכו איברהים: "השנאה נגדנו הזכירה לי את ימי פיגועי התאומים". במולדת הוריו מצרַים לא כולם שותפים לשמחתו של אל-סייד, שתקף את הסיוע הצבאי ל"דיקטטורה" בקהיר ונשמע מזלזל: "אם אבא לא היה מהגר, אולי הייתי נהג מונית"

במישיגן המשיכו היום (ד') תומכיו של עבדול אל-סייד לחגוג את ניצחונו בבחירות לסנאט אתמול, ניצחון שיהפוך אותו בינואר הקרוב לסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות ארצות הברית. אל-סייד האנטי-ישראלי, שבנאום הניצחון שלו הבטיח לנתב את הכסף לכיסם של האמריקנים במקום ל"אפרטהייד, רצח עם ומלחמה", ברמיזה ברורה לישראל, סימן עבור רבים מהם רגע את רגע השיא הפוליטי של הקהילה המוסלמית בארה"ב. בטור שפרסם הערב ב"וושינגטון פוסט" כתב קית' ריצ'בורג כי רבים מערביי מישיגן ראו בקמפיין של אל-סייד אירוע היסטורי בדומה לאופן שבו שחורים בארה"ב חשו גאווה בניצחונו של ברק אובמה בבחירות לנשיאות ב-2008, ניצחון שנראה בזמנו בלתי אפשרי.

אל-סייד בן ה-41, נזכיר, הוא בן למהגרים מצרים, דוקטור לרפואה ואפידמיולוג במקצועו, שכיהן בעבר כראש מחלקת שירותי הבריאות של מחוז וויין במישיגן, וכמו רבים מעמיתיו למחנה השמאל הרדיקלי במפלגה הדמוקרטית מרבה להאשים את ישראל ב"רצח עם" בעזה, וקורא לעצור את כל הסיוע הצבאי אליה – גם סיוע במערכות הגנה – בטענה שאת הכסף הזה יש להשקיע בתושבי ארה"ב. אל-סייד ניצח בפריימריז הדמוקרטיים בפער קטן את המועמדת המתונה והפרו-ישראלית היילי סטיבנס, שזכתה לתמיכת הממסד הדמוקרטי המתון, ואף שלמרוץ הסופי מול מייק רוג'רס הרפובליקני הוא הגיע כאנדרדוג, במהלך הקמפיין הוא צבר עוד ועוד כוח, החל להוביל עליו בסקרים, ולבסוף ניצח בפער של כ-8%.

בנאום הניצחון שלו הבוקר לעג אל-סייד לשדולה הפרו-ישראלית איפא"ק שהשקיע מיליוני דולרים בקמפיין נגדו כדי לסכל את בחירתו, תחילה בפריימריז ואחר כך במרוץ הסופי, והכריז: "אפשר לעבור מאינשאללה לאלחמדולילה. לאיפא"ק, שהוציאה 42 מיליון דולר נגדנו, תודה שנתתם לי את ההזדמנות להביס אתכם פעמיים". גם במעמד זה התייחס למלחמה בעזה: "הם מנסים להציג אתכם כשונאים אם אתם מאמינים שילדים פלסטינים צריכים לגדול בארץ אבותיהם, בלי להירצח בכספי המיסים שלנו", אמר לתומכיו. "אנחנו רוצים שכספי המסים שלנו יושקעו כאן, בבתי הספר, בבריאות ובתשתיות. אנחנו לא רוצים שהכסף שלנו יישלח למימון אפרטהייד, רצח עם או מלחמה".

המרוץ בין אל-סייד לרוג'רס היה רווי יצרים, כולל האשמות לקשרים בין משפחתו של אל-סייד לתנועת האחים המוסלמים, ציון העובדה שאחותו תמכה בטבח 7 באוקטובר שביצע חמאס, וסירובו של אל-סייד לגנות במפורש קמפיין אנטישמי למענו, שכלל פרסומת שבה הואשמה ישראל במחירי המזון הגבוהים ושבה הוצגה אישה שעורכת קניות בסופר ואומרת כי היא אינה יכולה לרכוש ביצים משום ש"צריך לשמור 7 דולר כדי להרוג פלסטינים". במרוץ התערב גם הנשיא דונלד טראמפ, שתיאר שוב ושוב את אל-סייד כ"ג'יהאדיסט מסוכן", כינה אותו בכוונה "מוחמד אל-סייד" ו"עבדול רמדאן" כדי להדגיש את דתו, ואף השווה אותו למחבלים שביצעו את מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001.

על רקע זה, בנאום הניצחון הבוקר, עלה אל-סייד לבמה במישיגן והדגיש את הגאווה במוסלמיותו: "שמי הוא עבד א-רחמן מוחמד אל-סייד", אמר לקול תשואות הקהל, תוך שהוא מקפיד על הגייה מלאה ועל ביטוי העיצורים הגרוניים כבערבית. "תודה לכם על שנתתם הזדמנות למועמד הכי פחות סביר שיש לעמוד פה. במהלך הקמפיין חלקכם ניגשו אליי ושאלו, 'איך זה שאתה לא מחזיר להם? איך זה שאתה לא קורא להם גזענים או מלאי שנאה?'. הם לא כיוונו אליי. הם לא סתם תקפו אותי. הם כיוונו אליכם ותקפו אתכם. הם תקפו את עצם הרעיון של אמריקה".

"כל הילדים שצפו בזה בחודש האחרון, כל ההורים שהתקשו להסביר מדוע הנשיא לועג בגלוי למישהו בגלל שמו ובגלל הדרך שבה הוא מתפלל – תודיעו להם מחר שהאיש הרע הפסיד", אמר אל-סייד, ואז תקף בזה אחר זה את יריביו הראשיים. למייק רוג'רס שאותו ניצח אמר: "תיהנה מהפנסיה שלך. אתה בחרת בשנאה, ומישיגן בחרה בתקווה". את סגן הנשיא ג'יי די ואנס עקץ: "יש אירוניה מתוקה בעובדה שאתה מחויב חוקתית להשביע אותי לתפקיד". לטראמפ שהדביק לו שמות מוסלמיים סטראוטיפיים כדי לבזותו אמר: "אני יודע שהתקשית עם השם שלי. מעכשיו אתה פשוט יכול לקרוא לי 'סנאטור'".

תומכיו של אל-סייד שהגיעו הבוקר לחגיגות הניצחון במטה במישיגן התקשו להסתיר את התרגשותם בשיחות עם רשת BBC. "הוא כמו הבן שלי, הוא גדל עם ילדיי", סיפרה רשא באשה בת ה-56, אחת מתומכיו של מועמד הדמוקרטים. תומכת אחרת, לדנה מוסא-באשה בת ה-31, סיפרה: "הוא היה אחד הראשונים בקהילה שלנו שנשא נאום בטקס הסיום של אוניברסיטת מישיגן. כשהיינו ילדים לא חשבנו שיש איזשהו סיכוי שמישהו עם השם שלו, שש שנים אחרי 11 בספטמבר, יהיה הנואם בטקס הסיום באחת האוניברסיטאות הטובות במדינה". אייב באשה, בן 37, הוסיף: "החודש האחרון – הקנאות, השנאה – זה למעשה הזכיר לי מאוד את פיגועי 11 בספטמבר. השם שלי הוא איברהים, אבל שיניתי אותו לאייב". הוא אמר כי בחירתו של אל-סייד לסנאט "תהיה גדולה יותר מכל דבר שאולי חווינו אי פעם כאמריקנים מוסלמים".

דווקא במצרים, המולדת של משפחתו של אל-סייד, התקבל כנראה ניצחונו ברגשות מעורבים. ברשת CNN מזכירים כי לצד העובדה שרבים מהמצרים שבעי רצון מהמתקפות שלו על ישראל, בארץ הנילוס זוכרים לו גם התבטאויות אחרות, כולל אלה שבהן קרא תיגר על אבן יסוד ביחסים בין וושינגטון לקהיר – הסיוע הצבאי האמריקני למצרים. אל-סייד הביע תמיכה בקיצוץ הסיוע הזה, בדומה לקיצוץ או ההפסקה של הסיוע לישראל, והאשים כי כסף אמריקני מסייע להדק את אחיזתה של "דיקטטורה צבאית" במצרים – כשכוונתו למשטרו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, שאוחז בשלטון מאז 2013, אז הדיח בהפיכה צבאית את הנשיא הנבחר מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים. ברשת מציינים כי אל-סייד הכעיס גם פרשנים מצרים כשאמר כי אילו אביו לא היה מהגר לארה"ב ייתכן שהוא עצמו, עבדול, היה הופך לנהג מונית, אמירה שהתפרשה כזלזול במדינה.

ב-CNN מזכירים כי ב-10 בספטמבר, אחרי ניצחונו של עבדול אל-סייד בפריימריז הדמוקרטיים, פרסם הסופר המצרי מוחמד סלמאווי טור בעיתון "אל-מסרי אל-יום", ובו תהה אם על קהיר להרחיק עצמה מפוליטיקאי כמותו שמבקר את מצרים או דווקא ליצור איתו קשר בהתחשב בהיותו כוכב עולה הקורא תיגר על השפעתה של ישראל בוושינגטון. הבוקר, אחרי ניצחונו של אל-סייד, לא נכלל דיווח על כך בכתבות הראשיות של כלי התקשורת הממלכתיים המרכזיים במצרים.

הערב, חצי יממה אחרי ההכרזה על ניצחונו, התראיין אל-סייד לרשת השידור הציבורית האמריקנית NPR, וכשנשאל על הודעתו של טראמפ אתמול כי ארה"ב תפסיק את הסיוע הצבאי לישראל, אמר: "אני חושב שהנשיא דווקא צודק במדיניות הזאת. הייתי רוצה גם כשנפסיק למכור לישראל נשק שמשמש לביצוע המעשים הנוראים ביותר, בהם רצח עם ואפרטהייד". באותו מעמד מתח אל-סייד ביקורת גם על הסיוע הצבאי האמריקני למצרים, סעודיה, ירדן ופקיסטן, וטען שוב שכספי המיסים של האמריקנים צריכים להיות מושקעים בארה"ב.

כשנשאל בריאיון הערב על הסתייגותם של חלק מהמצביעים היהודים והשחורים ממנו השיב אל-סייד: "תמיד יש עוד עבודה לעשות, תמיד יש עוד מה לבנות, ותמיד יש עוד שיחות שצריך לקיים". לצד זה אמר שתוצאות הבחירות מערערות את הטענה שהוא אינו מצליח לזכות בתמיכה הקהלים הללו.