אישור ראשון מהממשל האמריקני: "המלחמה באיראן יצרה מחסור בחימושים"

דוח ראשון של מבקר הפנטגון על המלחמה קובע כי השימוש הנרחב בנשק יצר "פערים אסטרטגיים במלאים" וחשף צווארי בקבוק בייצור - בניגוד להכחשות של שר ההגנה הגסת' וטענות טראמפ כי לארה"ב יש תחמושת "כמעט בלתי מוגבלת". עד סוף יוני הוערכה עלות המלחמה ב-33.4 מיליארד דולר, מהם 22.3 מיליארד על חימושים בלבד. עשרות כלי טיס נפגעו או הושמדו, מאות חיילים אמריקנים נפצעו

לראשונה מאז פרוץ המלחמה באיראן, גורם רשמי בממשל האמריקני מאשר כי הלחימה גרמה למחסור בחימושים במלאי של צבא ארצות הברית: דוח ראשון שפרסם אמש (שני) מבקר משרד ההגנה על המלחמה קובע כי השימוש הנרחב בתחמושת מאז תחילת המערכה יצר "פערים אסטרטגיים במלאים" וחשף "צווארי בקבוק בבסיס התעשייתי" שמקשים על חידושם. כך דווח ברשת NBC.

רק אתמול ניסה טראמפ לשדר מסר הפוך, כשבפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו Truth Social כתב כי ארה"ב מייצרת כיום "יותר כלי נשק מובחרים ומתקדמים מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה שלנו", וכי אלה מועברים מדי יום לכוחות האמריקניים במזרח התיכון ובזירות אחרות. אלא שהדוח, שהוגש לקונגרס, מציג תמונה מורכבת יותר: משרד תת-שר ההגנה לרכש ותחזוקה מסר למבקר כי צריכת החימושים בלחימה נגד איראן כבר הביאה לפערים במלאים האסטרטגיים, וכי נחשפו מגבלות ממשיות בשרשראות האספקה וביכולת התעשייה לחדש אותם בקצב הנדרש.

לפי הדוח, הפנטגון מנסה כעת לקצר את הליכי הרכש ואת זמני הייצור, להגדיל מלאים של חומרי גלם ורכיבים קריטיים ולהאיץ קווי ייצור קיימים. עם זאת, במשרד ההגנה מודים כי הגדלת כושר הייצור דורשת "זמן משמעותי". בין צווארי הבקבוק המרכזיים שצוינו: ייצור מנועים רקטיים בדלק מוצק, מחסור בחומרי נפץ ובחומרי הנעה איכותיים ומחסור בכוח אדם מיומן בתעשייה הביטחונית.

על עומק הבעיה מעידה גם בקשת החירום שהגיש הבית הלבן לקונגרס ב-24 ביוני: 87.6 מיליארד דולר נוספים, מהם 67.1 מיליארד עבור הפנטגון - כשלא פחות מ-21 מיליארד דולר מהסכום נועדו לחימושים. הגסת' עצמו הזהיר בעדות בקונגרס ביולי כי ללא מימון נוסף עלול משרד ההגנה להתמודד עם "מחסורים קריטיים", שיפגעו ביכולתו לחדש ציוד ותחמושת שנצרכו במלחמה ולשמור על פעילות צבאית חיונית ברחבי העולם.

זהו הדוח הרבעוני הראשון של מבקר הפנטגון על מבצע "Epic Fury" ("זעם אפי"), השם האמריקני למערכה נגד איראן. הוא עוסק בתקופה שהסתיימה ב-30 ביוני ומציג גם נתונים מתחילת המלחמה ב-28 בפברואר. מדובר באחד המסמכים הרשמיים המקיפים הראשונים שחושפים את המחיר שגבתה עד אז המערכה מהצבא האמריקני.

לפי הערכת משרד ההגנה, עלות המלחמה עד 29 ביוני עמדה על כ-33.4 מיליארד דולר. מתוך הסכום הזה, לא פחות מ-22.3 מיליארד דולר הם עלות החימושים שנורו או הוטלו במהלך הלחימה; 3.7 מיליארד דולר נוספים מיוחסים לאובדן ציוד; ועוד 7.4 מיליארד להוצאות מבצעיות נוספות. הסכום אינו כולל את עלות תיקון התשתיות והבסיסים שנפגעו - ולכן העלות בפועל גבוהה יותר.

המספר נמוך מהערכות שפורסמו בעבר ב-NBC, ולפיהן העלות הכוללת של המלחמה כבר הגיעה ביולי ל-80 עד 100 מיליארד דולר. הפנטגון עצמו העריך אז בפומבי את העלות בכ-37.5 מיליארד דולר, אך גם הנתון הזה לא כלל בין היתר את מלוא עלויות תיקון הבסיסים, החלפת כלי הטיס וחידוש מלאי החימושים.

הדוח מלמד גם על היקף הפעילות העצום שנדרש מארה"ב בחודשי המלחמה הראשונים. יותר מ-50 אלף חיילים אמריקנים נפרסו במרחב פיקוד המרכז (CENTCOM), ובמהלך שלב הלחימה המרכזי דיווח סנטקום על כ-36 אלף גיחות קרב ועל תקיפתם של כ-13,500 מטרות. עד 5,000 גיחות תמיכה יצאו מבסיסים באירופה. לפי הדוח, יותר מ-20 אלף אנשי צבא ודיפלומטים אמריקנים הועברו ממקומם עם פרוץ המלחמה ובימים ובשבועות שלאחר מכן, כחלק מהיערכות להגנה על הכוחות והנציגויות האמריקניות באזור. כמו כן, מערכי ההגנה האווירית של ארה"ב ובעלות בריתה באזור יירטו במהלך התקופה יותר מ-6,000 כטב"מים מתאבדים ויותר מ-1,500 טילים בליסטיים ששוגרו לעבר כוחות אמריקניים ובעלות בריתה.

גם היקף הפגיעה בציוד האמריקני נחשף בדוח. לפי הנתונים, איראן פגעה או השמידה מאות מבנים ותשתיות בבסיסים אמריקניים בכוויית, בחריין, קטאר, איחוד האמירויות, סעודיה, עיראק, עומאן וירדן - ועשרות כלי טיס אמריקניים נפגעו או אבדו במהלך המלחמה. הפגיעה האיראנית לא הסתכמה בבסיסים ובמטוסים: לפי דיווח קודם של NBC, איראן גרמה גם נזק נרחב לנכסי מודיעין, מעקב ואיסוף אמריקניים באזור - בהיקף חסר תקדים עבור סוכנויות הביון של ארה"ב. עלות השיקום של המערכים הללו מוערכת במיליארדי דולרים.

בין היתר הושמדו ארבעה מטוסי F-15E - שלושה מהם מאש כוחות אמריקניים ואחד מאש האויב. מטוס F-35A נפגע מאש איראנית מעל איראן, ומטוס A-10 הושמד לאחר שניזוק במהלך משימת חילוץ. שבעה מטוסי תדלוק מסוג KC-135 נפגעו או הושמדו, ולפי הנתונים אבדו גם עד 30 כטמ"מי MQ-9 בנסיבות שונות. הדוח חושף גם את המחיר האנושי שגבתה המלחמה מהצבא האמריקני: עד סוף יוני נהרגו שבעה חיילים אמריקנים בפעילות מבצעית ושבעה נוספים מתו באירועים שלא נגרמו מאש אויב, בעוד 417 חיילים נפצעו בקרבות. ארבעה חיילים אמריקנים נוספים נהרגו בפעילות מבצעית במהלך יולי.

הדוח מספק גם אישור רשמי לכך שאיראן תקפה במהלך שלב הלחימה העיקרי את בחריין, ששימשה אז כמרכז הלוגיסטי המרכזי של הצי האמריקני במפרץ, באמצעות כטב"מים מתאבדים וטילים בליסטיים. בעקבות האיום נאלצה ארה"ב להעביר חלק ממערך האספקה הימי למוקדים חלופיים. בחלק מהמקרים הארכת נתיבי האספקה יצרה מחזורים לוגיסטיים של 14 עד 18 ימים.

הפגיעה לא הסתכמה בצבא: מתקנים דיפלומטיים אמריקניים בעיראק, כוויית, סעודיה ואיחוד האמירויות ספגו נזק פיזי שהוערך בכ-184 מיליון דולר, ולכך נוספו עשרות מיליוני דולרים של עלויות ועיכובים בפרויקטים. המלחמה גם חייבה את הצבא לשנות את מערך הטיפול בפצועים: לאחר שכלי פינוי רפואי הועברו מחלק מהבסיסים בשל החשש מתקיפות איראניות, מרבית הפינויים הרפואיים בוצעו ביבשה - לעיתים באמצעות אמבולנסים מקומיים - לבתי חולים במדינות האזור.

עם זאת, הדוח אינו עוסק בכמה סוגיות רגישות שעלו מאז תחילת המלחמה. בין היתר, הוא אינו מתייחס לתקיפה אמריקנית אפשרית בבית ספר יסודי באיראן בשעות הראשונות של המערכה, שהובילה למותם של 175 בני אדם. הצבא האמריקני טרם פרסם את תוצאות התחקיר הפנימי בנושא, אף שב-NBC דווח כבר ביוני כי הוא נמצא בשלבי סיום.

הדוח מתפרסם בשעה שטראמפ כבר נסוג מההערכות שהשמיע בתחילת המלחמה, אז טען שהמערכה עשויה להסתיים בתוך שבועות. בסוף השבוע האחרון אמר הנשיא כי היא עשויה להימשך עד "מיד אחרי" בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר - ואולי להסתיים עוד קודם. ככל שהמערכה מתארכת, הקביעה הרשמית כי השימוש בחימושים כבר יצר פערים במלאים צפויה להחריף את הוויכוח בוושינגטון סביב יכולתו של הצבא האמריקני להמשיך בלחימה ממושכת באיראן, ובמקביל לשמור די עתודות לתרחישי מלחמה בזירות אחרות.