"שוויון בנטל" עבר זמנו: ליברליזם ומודל הצבא החדש

כולנו רואים את הסחר בימי מילואים, שכל כולו מבוסס על הרווח הכספי הכרוך בשירות מילואים הנמתח על מאות ימים, מכאן שלא יחסרו מתנדבים לשירות קבע שכזה

משה אלחנתי|

"אם השכל משותף לכולנו, אזי ההיגיון, שבעטיו ניחנו בתבונה, משותף אף הוא. אם כך הדבר, גם ההיגיון המורה אותנו לפעול או להימנע מפעולה משותף הוא. אם כך הדבר, משותף אף החוק. ואם כך הדבר, אזרחים אנחנו". את הדברים הללו כתב הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס במחצית המאה השנייה לספירה. נדמה שמה שידע אורליוס לפני כאלפיים שנה, לא יודעים כאן ראשי גוש השינוי. הם לא יודעים שיש בעולם שכל ויש הגיון ואפשר להשתמש בהם ליצירת אזרחות בת קיימא. נכון, יאמרו מי שיאמרו, על איזה שכל ואיזה הגיון אתה מדבר? הרי בעידנו של טראמפ האוויל חיים אנו. ובכל זאת, אין לומר נואש.

ובכן, ההיגיון מורה, ויותר מכך המוסר הבסיסי מצווה, לא רק את ראשי גוש השינוי, אלא את כל מי שרואה עצמו ליברלי, שלא לכפות חובת גיוס על אזרח שמסרב מסיבות דת ומצפון; לא בשוויון בנטל מדובר אלא, בכפייה.

מספרים לנו על מחסור חמור בלוחמים, שעל כן יש לְחַיֵּל ומיד כל צעיר שאינו חולה או פגום. גיוס לכווולם! אלא שסיפור מחסור הלוחמים הוא סיפור שאינו אמת שלמה ואפילו ריק מתוכן; שכן לפי מומחי בטחון רבים, אלופים יוצאי צה"ל שעסקו בנושא, יש דרך טובה יותר ויעילה בהרבה להגדיל את מספר הלוחמים, והיא עוברת בשינוי עמוק ועדכני במבנה צה"ל; מצבא חובה חסר הבחנה לצבא מבוסס לוחמי קבע! כבר הוצגו בעבר תוכניות שכאלו שביקשו לשנות את מבנה הצבא ולבסס את הכוח הלוחם על עמוד שדרה של לוחמי קבע, בדומה ללוחמי חיל האוויר. חיילים לוחמים האמורים להשתחרר ברגיל בגיל 21, יחתמו מרצון לעוד חמש שנות קבע, יהפכו לפלוגות לוחמות עתירות ניסיון תמורת שכר מכובד מאד והקלות עתידיות. צה"ל יזכה כך באלפי לוחמים מקצוענים ועתירי ניסיון.

ישאל השואל: ומאין הבטחון שיחתמו די חיילים? ובכן, עתודת כוח האדם לכך, עמוקה, שופעת ויציבה. שהרי כולנו חוזים בהתלהבותם של הצעירים והצעירות לאחוז בנשק! הצבא הפך בישראל ליעד נחשק; הוא מסמן תרבותי עבור רבים. יש מי שרואים "בשירות המשמעותי" ערך דתי חשוב ומרכזי; ברובם בני הציונות הדתית (אך גם חילוניים לא מעטים), מאמינים בכל לב כי ארץ ישראל נגאלה ונגאלת, באמצעות כיבוש הארץ, ועל כן המלחמה מבחינתם נכנסת לתחום הקדושה. שאחרת מהו אותו תג "משיח" שכל רבים עונדים על שרוולם, אם לא ביטוי לאמונה כי השכינה, שהיא נוכחות אלוהים בתוך עם ישראל, קמה מעפר באמצעות המלחמה; מעתה, אם כן, לאחוז ברובה שקול להנחת תפילין.

המלחמה חיונית לא פחות מצום כיפור, שאחרת נאלץ להשיב ולו שעל אדמה אחד לזוממים להורגנו, ואז נמצא עצמנו מחזירים את השלטון לכוחות הרשע. מלחמות ישראל, אם כן, הן מלחמות קודש, וחזקה עלינו שיימצאו מתנדבים רבים לצבא קבע שכולו תחת חסות אלוהית; צבא המבטיח את נצח ישראל! וכבר נאמרו דברים נחרצים שכאלה, למשל, מחוגי ישיבת הר ציון (שמגמתה "לגדל בני תורה הנאמנים לעמם ולארצם"), כי "עלינו לראות את גודל השעה, בממד התנ"כי שלה, והיא יכולה להיראות רק באספקלריה משיחית ... מתוך אורו של משיח יכולה להיות למלחמה משמעות אחת בלבד: צירופה, זיקוקה וליבונה של כנסת ישראל". אם כן, מיהו זה שיעמוד כנגד קדושה שכזו, ולא יתגייס לשורות הקבע של לוחמים בשם אלוהי צבאות ישראל?

וממחוזות הרוח, נעבור למחוזות החומר; שהנה גם מי שרוח הקודש אינה שורה עליו, ימצא חפץ רב בשירות קבע שכזה. הרי כולנו רואים את הסחר בימי מילואים, שכל כולו מבוסס על הרווח הכספי הכרוך בשירות מילואים הנמתח על מאות ימים, מכאן שלא יחסרו מתנדבים לשירות קבע שכזה. המוני צעירים שטרם החלו ללמוד, טרם ביססו עסק ונמצאים במחסור כיס, ישמחו לשרת את המולדת ותוך כך לבסס איזה מסד כלכלי להמשך דרכם בחיים. שהנה, בגיל 26, יסיימו החותמים את שירות הקבע ויצאו מן הצבא שבכיסם ובחשבון הבנק שלהם ממון רב ויותר מכך, שפע של כבוד לאומי. או אז יקבלו גם הקלות אזרחיות בדיור, לימודים ושאר תופינים. בקיצור, בשלה השעה למודל הצבא החדש! צבא עתיר כוח אדם לוחם, מקצוענים ספוגי ערכים.

ובכן, ראשי גוש השינוי, במשא ומתן שהם מנהלים ממש ברגע זה עם מפלגות חרדיות צריכים וחייבים להציג גם תוכנית שוברת מוסכמות שכזו לשנוי מבנה הצבא, תוכנית הגיונית שתשמוט את הקרקע מן הטיעון שחייבים לגייס חרדים, תכנית שתחליף את המולת "השוויון בנטל" (שאינו בר ביצוע) ובדבר מה יעיל ואפשרי. הנה כי כן, לא חייבים לגייס! לפתחנו מונח פתרון אחר, יסודי והיסטורי המיישב את המחלוקת המשסעת את החברה; פתרון שאינו רק פרקטי וישים, אלא הולם את העקרונות הליברליים לפיהם, אין לגייס בכוח אף אזרח בהתבסס על ההיגיון הבסיסי העושה אותנו לאזרחים. במובן זה, אין לכם בסיס מוצק יותר לברית חדשה בין החרדים לבין כל מי שאוחז בתפיסה ליברלית; ברית המבוססת על חובת הליברליזם לפטור כל אדם מחובת שירות והחזקת נשק כנגד רצונו, אך בה בעת דורש ממנו לפעול כאזרח בכל תחום אחר, כעבודה, לימודים ותרומה לטוב הכללי על כל הכרוך בכך. ובא לציון גואל.