"לעצור את המשבר": האם ניתן היה למנוע את ההידרדרות המדינית לפני הסנקציות?
שגרירים לשעבר מותחים ביקורת חריפה וטוענים כי על הממשלה לפעול בעוצמה נגד אלימות של מתנחלים ביו"ש, לגנוז את תוכנית הבנייה E1, ולפעול בחוכמה מול הידידות של ישראל באירופה. מנגד, אלן בייקר תומך במענה תקיף: "אל לנו לעבור על המעשים הבריטים והאחרים ללא תגובה אסרטיבית"
הסנקציות של בריטניה נגד ישראל והצעדים שנקטו מדינות נוספות בעקבות המדיניות הישראלית בגדה המערבית מעוררים ביקורת חריפה בקרב דיפלומטים ישראלים בכירים לשעבר. חלקם חלוקים בשאלה כיצד על ישראל להגיב – אך רבים מהם מסכימים כי ההידרדרות ביחסים עם מדינות המערב היא תוצאה של כשל מדיני מתמשך.
הם מצביעים בין היתר על האלימות של קיצונים יהודים באיו"ש, ההכרזה על תוכנית הבנייה ב־E1, היעדר אופק מדיני וההתנהלות מול מדינות ידידותיות – ומציעים צעדים שלדבריהם יכולים לעצור את המשבר. התייחסות של דיפלומטים בכירים לשעבר על משבר הסנקציות, מה ישראל צריכה לעשות ואיך היה אפשר למנוע את ההידרדרות.
ג'רמי יששכרוף, לשעבר שגריר ישראל בגרמניה: "ראשית מדינת ישראל חייבת לפעול לאלתר כדי למנוע המשך הידרדרות המצב באיו״ש והפעילות האלימה של קיצונים יהודים נגד פלסטינים. כמו כן הכוונה המוצהרת לבנות באזור E-1 כדי לקבור סופית את הרעיון של מדינה הפלסטינית, לצד ריבוי התנחלויות חדשות, מזמינה תגובות בינלאומיות חריפות, כמו הצעדים שננקטו על ידי בריטניה ו-11 מדינות נוספות, ביניהן צרפת, קנדה ודנמרק".
יששכרוף הוסיף כי "העדר מדיניות ישראלית נאורה בהקשר הפלסטיני, מנטרל את יכולתה של הדיפלומטיה הישראלית למנוע מהלכים עוינים שפוגעים בלגיטימיות של ישראל בזירה הבינלאומית עם כל המשתמע מכך ברמה האסטרטגית, המדינית והכלכלית".
דני כרמון לשעבר שגריר ישראל בהודו: "הסנקציות הבריטיות נגד ישראל ותמיכת מספר מדינות מערביות במהלך כזה בהקשר להתנחלויות אמורות לשמש כקריאת השכמה לכולנו. לאורך כל השנים, ולמרות ההתנגדות בעולם להתנחלויות ולכיבוש הישראלי של הגדה המערבית, נמנעה הקהילה הבינלאומית מלנקוט בצעדים מעשיים נגד ישראל, תוך הנחה שנושא ההתנחלויות יידון כאחד מנושאי הליבה בתהליך השלום עם הפלסטינים".
כרמון הוסיף כי ברגע שממשלת ישראל כיבתה במו ידיה את האור המדיני שבקצה מנהרת תהליך מדיני ולא פועלת בנחישות נגד הטרור היהודי, החליטו מדינות חשובות, חלקן ידידות לישראל, לנקוט בסנקציות, העשויות לפגוע בכלל אזרחי מדינת ישראל. גם אם התנאים אינם בשלים כיום להתנעה מחדש של התהליך המדיני, ממשלת ישראל חייבת לשדר נכונותה לתהליך שלום ולא לסיפוח של השטחים".
רוני לשנו-יער לשעבר שגריר ישראל במוסדות האיחוד האירופי בבריסל: "לעשות את הדבר הבסיסי ביותר בדיפלומטיה - לקיים הידברות גם עם מי שלא מסכים איתנו, לא לדבר על מדינות מערביות בלשון מזלזלת, מבטלת ומתנשאת, לומר בקול רם וברור שישראל רוצה יחסים טובים עם כל שכנותיה, כולל כולם, שאין לה רצון לכבוש שטחים וליישב אותם אלא רק לשמור על בטחון אזרחיה, לא להתייחס בביזוי לפלסטינים בכלל ולהנהגתם בפרט. הא׳ ב׳ של דיפלומטיה הוא דו-שיח ולא התנתקות וחרם".
נמרוד ברקן שגריר ישראל בקנדה לשעבר: "ישראל הולכת ומשתבללת במצדה. ישראל מסכנת את היהודים בעולם והמדינה הפכה ממקלט ליהודים בסיכון לסיכון הראשי ליהודים. תמיכת היהודים במדיניות הכי קיצונית של ישראל (שהולכת ומקצינה) מושכת אש אל הקהילות משונאי התנהגות ישראל, כמו המהגרים המוסלמים באירופה וקנדה וגם בארה"ב, שמספרם גדל וממבקרי ישראל משמאל כשהתמיכה היהודית אינה מועילה פוליטית לישראל כמו בעבר בגלל אי הלגיטימיות הציבורית של עמדתם בעד ישראל. תהליכי הדרום-אפריקניזציה של מעמד ישראל בעולם יוליכו לאסון אם לא ייעצרו, ואפשר בהחלט לעוצרם גם בלי להקים מדינה פלסטינית רחמנא ליצלן. מהלכי סער הם מגוחכים ונלעגים ועלולים להביא להחרפה של הצעדים לתחומים נוספים".
שגריר ישראל בצרפת לשעבר דני שק: "הבעיה אינה בממשלת בריטניה אלא בממשלת נתניהו. ישראל צריכה להשתלט באופן מיידי על הטירוף שקורה בגדה המערבית ולהוכיח שהיא לא שותפה לפשעים היומיומיים שם ולא נעזרת בהם כדי לקדם סיפוח זוחל".
אלן בייקר, שגריר בדימוס, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ והשגריר בקנדה: "שלא כמו כמה דיפלומטים ישראליים בכירים מבישים לשעבר המצוטטים בניו יורק טיימס אתמול תוך הבעת תמיכה בסנקציות (ברור שהניו יורק טיימס ימצא לנכון להבליט אותם), אני (שגם צוטטתי אך בקושי) דווקא תומך בצעדי ענישה ישראליים נגד מדינות אלו. אותן מדינות שעודדו ותמכו בתהליך המו״מ ואף חתמו כעדים ונתנו ביטחונות לקיום הסכמי אוסלו, עכשיו פועלות בפרהסיה לחתור תחת ההסכמים, מתוך אילוצים של פוליטיקה פנימית, רצון להפיס לחצים של אוכלוסיה מוסלמית בבית ולחץ של פרלמנטרים בבית העוינים לישראל , ומתוך דחף להאניש את ישראל".
בייקר הוסיף כי "לגבי סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים - היינו צריכים מזמן לסגור אותה. היא הוקמה יחד עם עוד קונסוליות בימי העותמנים כדי לשרת עולי רגל נוצריים בבואם למקומות הקדושים לנצרות. הן מזמן מיותרות עכשיו משמשות כמעין שגרירויות למדינה פלסטינית תוך הפרה בוטה של הסכמי אוסלו. כנ"ל גם לגבי הוצאת הנציגים הבריטים ואחרים מצוות מועצת השלום של טראמפ. אם הם חותרים תחת תהליך השלום ומענישים את ישראל על פעילותה נגד טרור, אזי אין להם מה לעשות כאן ומוטב שילכו. לגבי התירוץ של 'אלימות מתנחלים', שהם מכנים כטרור - נכון יש צורך למנוע אותה ולהעניש את המתפרעים ביתר אסרטיביות.
"אך אין מקום להפוך את זה להכללה גורפת נגד כולם ונגד כלל מדינת ישראל. אולי היינו יכולים להימנע מההכרזה על בניה ב-E1, אך בסופו של הדבר, עקב הצהרות עלובות של בן גביר וסמוטריץ, עקב אלימות קובץ המופרעים שהאירופאים העדיפו לנפח מחוץ לכל מימדים, ועקב תעמולת הבחירות, אי אפשר היה למנוע את זה. זה היה צפוי, ולכן אל לנו לעבור על המעשים הבריטים והאחרים ללא תגובה אסרטיבית. הם צריכים לדעת שהם לא יכולים להכתיב לנו מה שהם רוצים לפי האינטרסים הפוליטיים הצרים שלהם תוך התעלמות מהאינטרסים שלנו. תמו הימים הללו".
בכיר לשעבר במשרד החוץ שכיהן שגריר בכיר וביקש להישאר בעילום שם: "הדיפלומטיה הישראלית מתנהלת בשנים האחרונים ללא תכלית והיגיון. במקום להדק את יחסינו עם השחקנים המשמעותיים בעולם, אנחנו רבים איתם ומשקיעים משאבים רבים בשחקנים שוליים. ההשקעה האדירה בדיפלומטיה ציבורית נכשלת, משום שהיא מעצימה מדיניות תוקפנית ולעומתית. חבל על הכסף".
דיפלומט בכיר לשעבר שהיה מעורב במגעים עם הפלסטינים: ״החדשות הרעות: ההידרדרות הוא תוצאה ישירה של מדיניות קצרת-ראות. מאז 7 באוקטובר ישראל זנחה כמעט לחלוטין את הדיפלומטיה והשתעבדה לאשליה שכוח צבאי יענה על כל צרכיה. פספסנו הזדמנות נדירה לבצר את מעמדה האזורי של ישראל, כולל נירמול היחסים עם סעודיה, אינדונזיה, הפשרה מול טורקיה והסדרי בטחון סבירים מול לבנון וסוריה. זה מה שקורה כשאין אסטרטגיה מדינית ואין הבנה של חשיבות האקט הדיפלומטי כרגל מסיימת למהלך המדיני. ולא אמרנו מילה על פספוס ההזדמנות לעצב מחדש את המערכת העזתית מבפנים ותוך מימון מדינות ערב המובילות. החדשות הטובות: כול זה הפיך בתנאי שתהיה ממשלה שמוכנה לשקול התקדמות מדינית.
דיפלומט בכיר לשעבר ששירת באירופה וארה"ב: "ערעור שלטון החוק בישראל והעדר אכיפה וענישה של הפורעים היהודים באיו"ש האיץ את התיסכול של ממשלות בעולם, גם ידידותיות, בנוגע לנעשה בגדה המערבית. בריטניה אמנם כבר לא חברה באיחוד האירופי ולכן יכולה להחליט לבדה בסוגיות של מדיניות חוץ אבל כמדינה חשובה באירופה ובמערכת הבינלאומית, ההחלטה של לונדון עלולה להשפיע גם על בריסל".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.