AI במקום עו"ד? זה עלול לעלות לך ביוקר

הסכם גירושין, מזונות או צוואה: בינה מלאכותית יכולה לספק תשובה משכנעת ומסמך שנראה מקצועי, אבל לטעות משפטית או פרט שלא נבדק יהיה מחיר כבד

עו"ד רועי חלפון | פסקדין|

בני זוג מחליטים להיפרד ומבקשים לחסוך בהוצאות. הם פותחים מודל בינה מלאכותית כמו ChatGPT, קלוד או ג'מיניי, מתארים את מצבם ומבקשים הסכם גירושין. בתוך זמן קצר מתקבל מסמך מסודר: חלוקת רכוש, מזונות, זמני שהות ואפילו סעיף שלפיו אין לצדדים תביעות נוספות זה כלפי זה. הם קוראים, מתקנים כמה פרטים ומרגישים שהצליחו להסדיר בעצמם את הפרידה.

אלא שהסכם שנראה שלם עלול להשאיר שאלות כלכליות משמעותיות ללא מענה. האם נבדקו הזכויות הפנסיוניות של שני הצדדים? מה יקרה אם הבנק לא יסכים לשחרר אחד מהם מהמשכנתה? והאם סעיף הוויתור מתייחס גם לזכויות שאיש מהם כלל לא בירר?

כאן טמון הסיכון שבהפיכת הבינה המלאכותית לעורך הדין המשפחתי. היכולת לנסח מסמך בשפה משפטית לא מבטיחה שנבדקו הזכויות, שההסדר מתאים למשפחה ושאפשר יהיה לבצע אותו. לעיתים הבעיה אינה במה שנכתב, אלא במה שחסר.

בהסכם גירושין, למשל, ויתור על זכויות פנסיוניות בלי לבדוק את שוויין עשוי להיות בעל משמעות של מאות אלפי שקלים. גם הסכמה שאחד מבני הזוג יקבל את הדירה ויישא במשכנתה אינה מספיקה כשלעצמה כדי לשחרר את האחר מהתחייבותו לבנק. מסמך יכול לשקף את רצון הצדדים ובכל זאת לא לספק פתרון מעשי.

הסכמי גירושין מובאים לאישור בית המשפט או בית הדין המוסמך. אבל אין לראות באישור תחליף לבירור מוקדם של היקף הרכוש, שווי הזכויות והשלכות הוויתורים. מי שחותם על הסכם בלי לדעת מה עומד לחלוקה עלול לגלות בהמשך שהסכים להסדר שאינו משרת אותו. שינוי הסכם שאושר אינו עניין של תיקון נוסח בלבד.

גם השאלה "כמה מזונות מגיעים לי?" אינה מסתכמת בהזנה של משכורות למחשבון. גיל הילדים, צורכיהם, זמני השהות והדין החל, הם רק חלק מהנתונים שעשויים להשפיע על התוצאה. תשובה המבוססת על תמונה חלקית עלולה להפוך לנקודת מוצא שגויה למשא ומתן.

המשמעות מצטברת לאורך שנים. לצורך המחשה בלבד, פער של 1,000 שקל בחודש מסתכם ב-120 אלף שקל בתוך עשור, עוד לפני הצמדה והוצאות נוספות. מספר שנראה במבט ראשון סביר, יכול להשפיע במשך זמן רב על התקציב של שני הבתים.

בצוואות, הכשל עלול להתגלות כשכבר אי אפשר לשאול את מי שכתב אותן למה התכוון. אדם מבקש מהבינה המלאכותית לנסח צוואה, מדפיס אותה וחותם. מבחינתו, הוא הסדיר את הירושה. אלא שצוואה בכתב יד צריכה להיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, וצוואה בעדים כפופה לדרישות אחרות, ובהן חתימה בפני שני עדים לאחר הצהרת המצווה.

הדפסה וחתימה בלבד אינן מקיימות את הדרישות האלה. קיימת אפשרות לקיים צוואה למרות פגמים מסוימים, בתנאים הקבועים בחוק, אך אי אפשר להניח שכל טעות ניתנת לתיקון. גם ניסוח עמום ביחס לדירה, לזכויות בן הזוג או לחלוקה בין הילדים עלול להוביל למחלוקת ולהליך משפטי יקר.

סיכון נוסף מתעורר כשהתשובה כוללת פסיקה. שם שופט, מספר הליך וציטוט משכנע אינם הוכחה שפסק הדין קיים או שהוא אומר את המיוחס לו. בתי המשפט בישראל כבר נדרשו לכתבי טענות שכללו אסמכתאות וציטוטים מומצאים שיוחסו לשימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית. הגשת חומר כזה עלולה לפגוע באמינות הטענות, להביא לחיוב בהוצאות ולהסיט את הדיון מהמחלוקת עצמה. האחריות לבדוק את החומר אינה נעלמת משום שהוא נוצר באמצעות מחשב.

לבינה המלאכותית יש יתרונות משמעותיים: היא יכולה להסביר מושגים, לסייע בארגון מידע ולהכין שאלות לקראת פגישה. אבל כשמשתמשים בה כדי להחליט על מה לוותר, לחתום על הסכם או להסדיר ירושה, נדרשת בדיקה משפטית של המסמכים ושל הנסיבות.

החיסכון בשכר טרחה הוא הוצאה שאפשר למדוד מיד. את מחיר הטעות מגלים לפעמים רק כעבור שנים, כשהכסף כבר חולק, ההסכם מחייב או המצווה איננו. לפני שמפקידים החלטה כזאת בידי תשובה משכנעת, צריך לדעת גם מה היא לא בדקה.

• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • עו"ד רועי חלפון עוסק בדיני משפחה, ירושות וצוואות • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין