תקלות חמורות במערכות אמ"ן במלחמה כמעט הביאו לביטול התקשרות עם סיסקו
לפי תחקיר הגרדיאן, שיבושים חמורים במערכות המחשוב, ובהם השבתות של שעות וקריסות שמנגנוני האבחון לא הצליחו לפתור, הביאו בכירים במערכת הביטחון לאיים בביטול התקשרות שהניבה לחברה כ-67 מיליון דולר. סיסקו גייסה צוותי מומחים ושלחה עובדים לאתרים צבאיים בישראל, והצליחה לפתור את התקלות ולהציג את הטיפול כ"סיפור הצלחה של לקוח"
שיבושים חמורים במערכות המודיעין של צה"ל במהלך המלחמה בעזה הביאו בכירים במערכת הביטחון לאיים בביטול ההתקשרות עם ענקית הטכנולוגיה האמריקנית סיסקו (Cisco), שנאלצה בתגובה לגייס צוותי מומחים ולשלוח עובדים בדחיפות לישראל כדי לפתור את המשבר. כך עולה ממסמכים פנימיים של החברה שנחשפו בתחקיר שפרסם בסוף השבוע העיתון הבריטי "הגרדיאן".
לפי המסמכים, מערכות מחשוב ששימשו את המודיעין הישראלי סבלו מהשבתות חוזרות שנמשכו שעות, מקריסות ומבעיות טכניות שמנגנוני האבחון המובנים לא הצליחו לזהות ולפתור. התקלות התרחשו בתקופה שבה שודרגו תשתיות המחשוב של גופי המודיעין, פגעו בפעילות חיונית וסיכנו התקשרות שהניבה לסיסקו כ-67 מיליון דולר בשלוש שנים.
"שרשרת האירועים התרחשה בתקופת המלחמה והשפיעה עמוקות על יחסו של הלקוח", נכתב בטיוטת מזכר פנימי של סיסקו מספטמבר 2025, שהדגישה את הפגיעה בפעילות קריטית בזמן הלחימה. עובדים סיפרו כי הן סיכנו את יכולתם של אנשי המודיעין לגשת לנתונים, אם כי המסמכים לא מפרטים אילו פעולות מבצעיות נפגעו, ולא מציגים ראיות לשיבוש של תקיפה או מבצע מסוים.
בסיסקו הבינו שהסכנה אינה מסתכמת בתקלה טכנולוגית. אובדן האמון של הלקוח הישראלי עלול היה לעלות לחברה בעשרות מיליוני דולרים ולהעמיד בספק את המשך פעילותה בתחום המודיעין. על פי המסמכים, החברה הפעילה מנהלים בכירים, גייסה כמה צוותים מקצועיים והקדישה חודשים לטיפול במשבר. עובדים נשלחו לאתרים צבאיים בישראל למרות המלחמה, תחת סידורי אבטחה מחמירים במיוחד.
אחד המקומות שאליהם הגיעו היה יחידת "ספיר", יחידה טכנולוגית של אמ"ן שכמעט אינה מוכרת לציבור הרחב. היא אחראית להפעלת תשתיות התקשורת והמחשוב של המודיעין הצבאי, ובין היתר לתחזוקה ולהגנה על מרכז הנתונים המרכזי של אמ"ן, המשרת גם יחידות גדולות כמו 8200. לפי התחקיר של הגרדיאן, אחרי מתקפת 7 באוקטובר קיבלה ספיר משימה נוספת: להאיץ את העברתן של מערכות מודיעין למתקנים תת-קרקעיים, כדי לאפשר לצה"ל להמשיך לפעול גם תחת מתקפות טילים ואיומים אחרים. המסמכים אינם קובעים שהמעבר למתקנים התת-קרקעיים הוא שגרם לתקלות, אך לאחר חודשים של מאמצים, בתקופה שבין 2024 לקיץ 2025, הצליחה סיסקו לפתור אותן. החברה דיווחה כי הלקוח הישראלי הביע שביעות רצון מהתוצאה, והציגה את הטיפול במשבר במצגת פנימית תחת הכותרת "סיפור הצלחה של לקוח". אנשי המכירות של החברה לקחו משבר שכמעט הסתיים באובדן לקוח משמעותי והפכו אותו לדוגמה להתמודדות מוצלחת עם תקלה מורכבת.
הקשרים בין סיסקו למערכת הביטחון הישראלית הולכים הרבה אחורה, עוד לפני המלחמה האחרונה. החברה, שמשרדיה הראשיים בסן חוזה שבקליפורניה, היא אחת מספקיות ציוד התקשורת ותשתיות המחשוב הגדולות בעולם. הנתבים, השרתים ומערכות אבטחת המידע שלה משמשים להעברת נתונים בין מחשבים, מרכזי נתונים ורשתות ממשלתיות וצבאיות. בשנת הכספים 2026 רשמה הכנסות של 63.3 מיליארד דולר ורווח נקי של 13.3 מיליארד דולר.
מסמך פנימי מאפריל 2021 ממחיש את חשיבות הקשר עם ישראל. סיסקו הגדירה בו את שירותי המחשוב והתקשורת שלה כחיוניים לצה"ל "בדומה למטוסים ולטנקים", ותיארה את עצמה כשותפת טכנולוגיית המידע הדומיננטית של משרד הביטחון. לפי המסמך, ההתקשרות כללה עשרה ארגונים מסווגים והייתה אחראית באותה תקופה לכמחצית מהכנסות החברה בישראל.
מסמכים נוספים מראים כי ההכנסות מפעילות סיסקו בישראל צמחו מ-122 מיליון דולר ב-2015 ל-283 מיליון דולר ב-2024. אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים היה משרד הביטחון: במחצית הראשונה של 2024 בלבד הניבה הפעילות מולו כ-98 מיליון דולר, מתוך הכנסות של כ-150 מיליון דולר בישראל.
במצגת פנימית שהובאה באותה שנה הופיע המשפט "לעולם אל תבזבז משבר טוב", אמירה שיוחסה בשוגג לווינסטון צ'רצ'יל. המלחמה הוצגה בה כהזדמנות להרחבת המכירות למערכת הביטחון, ו-111 מיליון דולר מהכנסות החברה בישראל סווגו תחת הכותרת "השפעת הסכסוך". בין היתר פורטו תוכניות לפרויקט מחשוב לבינה מלאכותית בהיקף של 50 מיליון דולר ולרשת תקשורת אופטית בהיקף של 15 מיליון דולר.
ימים ספורים לאחר מתקפת 7 באוקטובר אמר מנכ"ל סיסקו, צ'אק רובינס, לעובדיו כי החברה עובדת "יום ולילה" כדי לשלוח טכנולוגיה לישראל, לרבות יכולות אבטחת סייבר מיוחדות שהתבקשו בידי גורמים במדינה.
המסמכים החדשים מלמדים שהמאמצים נמשכו גם השנה. הם מפרטים עשרות עסקאות והזדמנויות עסקיות שבהן טיפלה סיסקו מול גופים ישראליים, בהם זרועות המודיעין, חיל האוויר וחיל הים. רבות מהן סומנו כקשורות לבינה מלאכותית והרחבת יכולות לעיבוד כמויות עצומות של מידע. הם גם מראים על ניסיון של חברת ספלאנק (Splunk), שאותה רכשה סיסקו ב-2024 תמורת כ-28 מיליארד דולר, להשתלב בפרויקט הענן הממשלתי נימבוס, שבו זכו גוגל ואמזון ב-2021 במסגרת מכרז בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר. ספלאנק מתמחה בניתוח כמויות גדולות של נתונים ממערכות מחשוב, בין היתר לאיתור תקלות ואיומי סייבר. ממסמכי רכש ממשלתיים עולה כי מערך הדיגיטל הלאומי הסתמך במשך שנים על מוצריה, ובספטמבר האחרון אף פורסמה כוונה להאריך את ההתקשרות עמה בהיקף של 12 מיליון שקל. במסמך ממשלתי קודם נכתב כי נבחנה האפשרות להחליף את ספלאנק בפתרון של גוגל במסגרת נימבוס, אך הוא דווקא נמצא לא מתאים לצרכים המבצעיים והאבטחתיים של המערך.
במקביל להרחבת העסקים עם צה"ל, נאלצה סיסקו להתמודד עם התנגדות מתוך שורותיה. קבוצת עובדים ועובדים לשעבר בשם Bridge to Humanity (גשר לאנושיות) טוענת כי החברה מסייעת לצבא הישראלי בניגוד לערכי זכויות האדם שעליהם היא מצהירה. לדברי חברי הקבוצה, סיסקו "לא שונה מחברת נשק שמספקת פצצות ומטוסי קרב". לדבריהם, בזמן שההנהלה דחתה את חששותיהם מהמעורבות במלחמה, היא פעלה מאחורי הקלעים להרחבת עסקיה עם צה"ל, ועשתה "מעל ומעבר כדי להבטיח שלא תפסיד אפילו סנט אחד".
בשנת 2024 חתמו יותר מ-1,700 עובדים על מכתב שקרא להנהלה לחשוף את קשריה עם ישראל ולהפסיק לספק טכנולוגיה לצה"ל. המחאה לוותה בטענות להתנכלות לעובדים מוסלמים ופלסטינים. כפי שפורסם ב-ynet, ממשל טראמפ קבע מוקדם יותר השנה כי החברה אפשרה סביבת עבודה עוינת כלפי עובדים ממוצא מזרח תיכוני ומוסלמי ותומכיהם. במסגרת התלונות שהגיעו לנציבות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה בארה”ב, תועדו התבטאויות פוגעניות בפורומים פנימיים, ובהן קריאה לעובדים מוסלמים "להפסיק לחיות", וכן ניסיון לאסוף את שמות החותמים על העצומה נגד ישראל. סיסקו דחתה את ממצאי הנציבות וטענה שטיפלה בתלונות ונקטה צעדים מתאימים.
במרץ 2025 הודיעה ההנהלה כי לא תאפשר עוד דיונים על המלחמה בעזה בפורומים כלל-חברתיים. "יש נושאים שהם פשוט קשים מדי, כואבים מדי ומפלגים מדי, ומסיטים את תשומת הלב מהיכולת שלנו לקדם את עסקיה של סיסקו", אמרה פרנסין קצודאס, סמנכ"לית בכירה הממונה על כוח האדם והמדיניות התאגידית, בשיחה עם העובדים. "החלטנו שהנושא הזה לא יוכל עוד להיות נושא לדיון או לוויכוח בפגישות כלל-חברתיות או ארגוניות". ההחלטה עוררה זעם בקרב המוחים, שהאשימו את ההנהלה בניסיון להשתיק אותם.
כעת, המחלוקת מגיעה גם לבעלי המניות. ב-15 בדצמבר תתקיים הצבעה על הצעה שהגישה חברת ניהול ההשקעות האמריקנית Azzad Asset Management, שמתמחה בהשקעות בהתאם לעקרונות השריעה האיסלאמית ומחזיקה במניות סיסקו עבור לקוחותיה. החברה, שכבר קידמה יוזמות דומות נגד פעילותן של ענקיות טכנולוגיה בהקשר הפלסטיני, דורשת למנות גורם חיצוני שיבחן את הסיכונים לזכויות אדם בעסקאות עם לקוחות ביטחוניים וממשלתיים. דירקטוריון סיסקו ממליץ להצביע נגד ההצעה, בטענה שהחברה כבר מבצעת בדיקות סיכונים כאלה. גם הליגה נגד השמצה (ADL) וארגון המשקיעים היהודי JLens קראו להתנגד לה. לטענתם, אף שהיא מנוסחת כדרישה כללית לבדיקת זכויות אדם, בפועל היא מתמקדת בעיקר בישראל ונועדה לשרת את תנועת החרם BDS ולפגוע בפעילות החברה.
סיסקו לא השיבה לפניות בנוגע למסמכים שהודלפו. מצה"ל נמסר כי הוא נעזר בשירותיהן של חברות שונות לצרכיו, אך אינו מתייחס לפרטי התקשרויות מסחריות.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.