תבעה זכויות של בעלה ואיבדה את הירושה - העליון התערב

האם זוכה בצוואה התובע רכוש מכוח זכות עצמאית עלול לאבד את חלקו? העליון קובע כי התשובה תלויה במודעות המצווה ובבחירה שביקש להציב בפני הזוכה

עו"ד עדי חן | פסקדין|

אדם רשאי להתנות את זכייתו של אחר ברכוש שלו אחרי מותו, אך מה הדין כאשר התנאי מבקש להרתיע את הזוכה מתביעת רכוש השייך לו בזכות עצמו? פסק דין חדש של בית המשפט העליון בוחן את המתח שבין חופש הציווי לבין זכות הגישה לערכאות, ומחדד את ההבחנה בין התנגדות לצוואה לבין תביעה לקביעת גבולות העיזבון.

המבקשת חיה עם המנוח כידועה בציבור שנים ארוכות ובהמשך נישאה לו. לאחר פטירתו היא תבעה זכויות בהשבחת חברה מכוח חייהם המשותפים. היא לא ביקשה לבטל את צוואתו, וימים ספורים לאחר הגשת התביעה אף ניתן לבקשתה צו לקיומה.

בית המשפט לענייני משפחה הכיר בזכאותה ל-32% ממניות החברה או לתשלום שוויין, כ-19.88 מיליון שקל. אולם לצד קבלת תביעת האישה התקבלה גם תביעת ילדי המנוח להפעלת תניית הסילוקין שבצוואה.

בסעיף 7 לצוואה נכתב: "כל אדם, אשר על פי הדין העברי יטען כי הינו יורשי החוקי, וכן כל אדם, אשר יתנגד לקיום צוואתי זו או לאיזו מהוראותיה מכל סיבה שהיא, ובהתאם לצוואה זו לא יקבל מעיזבוני ולא כלום, יוכל בכל זאת לקבל, לאחר דרישה מתוך עיזבוני, סך של 1.00 שקל (שקל חדש אחד) בלבד". זכויות המבקשת ברכוש הוכרו אפוא, אך זכייתה מכוח הצוואה נשללה.

שני הצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי: האישה השיגה על הפעלת תניית הסילוקין, ואילו ילדי המנוח תקפו את עצם ההכרה בזכויותיה ולחלופין את היקפן. ערעור הילדים התקבל בחלקו, ושווי זכויות האישה הועמד על כ־5.96 מיליון שקל, לאחר שהוחרגה השבחת נדל"ן שנחשבה פסיבית.

בסוגיית הירושה נחלקו דעות השופטים. דעת הרוב הותירה את שלילת הזכייה על כנה: המבקשת רשאית לתבוע את זכויותיה, אך במחיר אובדן ההקניה שבצוואה. דעת המיעוט סברה שאין לשלול את זכייתה, הן מטעמים פרשניים והן לנוכח סבירות התביעה ותום לבה.

מכאן פניית המבקשת לבית המשפט העליון. היא השיגה על שלילת זכייתה לפי הצוואה, בטענה שלא התנגדה לקיומה וכי תביעת זכויותיה העצמאיות אינה מצדיקה את נישולה. בית המשפט העליון נתן רשות ערעור בשאלה העקרונית, דן בבקשה כבערעור וקיבל אותו.

השופט אלכס שטיין, בהסכמת השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר, הבחין בין תניית אי-תקיפה, הנוגעת להליכים נגד תוקף הצוואה, לבין תניית אי-תביעה, המכוונת לתביעות מכוח זכויות עצמאיות, ובהן זכויות הנובעות מיחסי ממון בין בני זוג.

הקביעה כי מדובר בתניית אי-תביעה וכי תביעת המבקשת נכללת עקרונית בגדרה נותרה על כנה. אלא שסיווג התניה אינו מקנה לה תוקף בלתי מסויג.

הטעם לכך יסודי: תביעה לזכויות ברכוש עשויה לחשוף שהצוואה נשענה על הנחה שגויה בדבר היקף רכושו של המצווה. כיבוד רצונו מחייב אפוא לברר אם ידע על הזכויות האפשריות וביקש במודע להציב בפני הזוכה ברירה, או שסבר בטעות כי מלוא הרכוש שייך לו.

מכאן שלוש קטגוריות. כאשר המצווה הציב ביודעין בחירה בין הירושה לבין תביעת זכויות עצמאיות – "הצעה" - התניה נאכפת גם אם התביעה סבירה והוגשה בתום לב. ההנמקה היא שלמצווה מותר להתנות מתנה מרכושו, ולזוכה אין זכות קנויה לקבלה ללא התנאי. כאשר המצווה טעה ביחס להיקף רכושו, חלים דיני הטעות שבחוק הירושה, ויש לברר מה היה מורה אילו ידע את המצב לאשורו.

כאשר נותר ספק שקול בין הצעה מודעת לבין טעות – "ספק־הצעה" - ניתנת בכורה לזכות הגישה לערכאות: הזוכה יוכל לשמור על זכייתו אם יוכיח שתביעתו הייתה סבירה והוגשה בתום לב. דחיית התביעה אינה הופכת אותה בדיעבד לתביעת סרק, אך אמונה כנה בצדקתה אינה מספיקה ללא בסיס סביר.

בית המשפט הדגיש את הזהירות הנדרשת ביחס לזכויות מכוח שיתוף זוגי, שלעיתים אינן רשומות והיקפן מתברר רק בדיעבד. מכאן שהמילים "מכל סיבה שהיא" אינן מסיימות את הבירור: לשון רחבה אינה מוכיחה שהמצווה הבין את משמעות הוויתור שדרש.

הדיון הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה ליישום המתווה. העליון לא קבע שהמבקשת זכאית לצבור את זכויותיה הרכושיות ואת חלקה בצוואה, אלא שאין לשלול את זכייתה ללא הבירור הנדרש.

בית המשפט נימק את המתווה גם בצורך לעודד ניסוח ברור של צוואות ובשמירה על קוהרנטיות משפטית: אין הצדקה לכך שזוכה התוקף את הצוואה בעילת טעות יוכל ליהנות מהגנת תום הלב והסבירות, בעוד שתביעה ישירה לזכויות ברכוש, שתכליתה המעשית דומה, תישלל מהגנה זו באופן גורף.

כהמלצה מעשית הנגזרת מפסק הדין, ראוי לבני זוג להסדיר ולתעד זכויות רכושיות בחיים, ולקבל ייעוץ משפטי לפני הגשת תביעה כאשר הצוואה כוללת תניית סילוקין. גם למי שעורך צוואה נדרשת בהירות: תנאי עמום עלול להותיר אחריו בדיוק את ההתדיינות והסכסוך שביקש למנוע.

• לקריאת פסק הדין בעליון – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ האלמנה: עו"ד אבנר זינגר ועו"ד יהונתן קניר • ב"כ הילדים: עו"ד בועז קראוס ועו"ד יוסי אשכנזי • עו"ד עדי חן עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין