טעות של טירון: איזנקוט חגג מוקדם מדי - ונתניהו מיהר לסמן לו את ה"גבולות"

הבדל אחד מרכזי היה בין נאומו של רה"מ המכהן לזה שטוען לכתר. נתניהו המנוסה לא מיהר להכריז על "ניצחון גדול", ופתח מיד בקמפיין דה-לגיטימציה נגד שותפות עם הערבים כדי לסנדל את גוש השינוי. מנגד, איזנקוט הטירון נשא נאום חד ונחרץ מדי. הניצחון הכפול של הליכוד - והשותפים מהעבר שעשויים לקבל פנייה

ללא הכרזות גדולות על "ניצחון", אבל עם איתותים קדימה לעבר הבאות: כפי שזה נראה כרגע, ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים את מערכת הבחירות עם ניצחון כפול: הראשון, בקרב על המפלגה הגדולה ביותר בישראל, והשני, כמו שמסתמן לפי המדגמים המעודכנים, גם עם הובלה של הרוב היהודי בכנסת. כעת, הוא כבר מכוון כבר לשלב הבא.

באופן רשמי, בליכוד עדיין ממתינים לתוצאות האמת, שרובן יתבררו רק בחמישי או אפילו בשישי בבוקר, אולם במצב המסתמן נתניהו לא מבזבז זמן וקורא לאיחוד "הכוחות הציוניים" כדי להסיר את האיומים מבחוץ. "הרוב הציוני חייב להתעשת ולהתלכד ורק ככה נבטיח את עתיד ישראל", אמר נתניהו, אולם פעמיים חזר על התודות ל"שותפיו הנאמנים" בקואליציה הנוכחית. בכך, הבהיר שאין בכוונתו לוותר עליהם, וגם שלח מסר שלהם לא כדאי לוותר הבא.

אז מה השלב הבא? בליכוד מעריכים כבר הלילה כי אם לא תהיה ברירה, נתניהו יחתור לממשלה רחבה יותר כשהמגעים הראשונים שהוא עשוי לנהל הם עם שחקני הימין בגוש השני: נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. בליכוד סבורים שיש משמעות דרמטית למספר המנדטים הסופי וככל שנתניהו יתקרב ל-60 מנדטים, אם הדבר יקרה, הסיכוי שיצליח להרכיב ממשלה הוא גדול.

החשש של נתניהו כעת ממצב שבו הגוש השני ישביע ממשלת מיעוט באמצעות קולות המפלגות הערביות, ולכן הוא החל מיד את הקמפיין הממוקד על חוסר הלגיטימיות של מהלך חבירה למפלגות ערביות ואנטי ציוניות. "זו בושה", קבע. בכך, סימן את הגבולות ליריבו, גדי איזנקוט, שעשה הלילה טעות של רוקי ומיהר להכריז על ניצחון ואף הוצג במטה מפלגת ישר! כ"ראש הממשלה הבא".

לאיזנקוט יש ניסיון של עשרות שנים בצה"ל, אך במערכת הפוליטית הוא הרוקי התורן. הלילה נשא נאום חד ונחרץ, אולי חד ונחרץ מדי, בטח ביחס לשעה שבה עלה על הבמה

למרות התוצאה המפתיעה מבחינתו של נתניהו - והעובדה שהליכוד היא המפלגה הגדולה גם בכנסת ה-26 - נתניהו עדיין ייאלץ להתמודד עם היחלשות בכוחו הפוליטי של הגוש, שירד מ-64 מנדטים לפחות מ-61 מנדטים לפחות גם במדגם המפרגן ביותר. המספרים הללו לא מאפשרים לו מרחב תמרון גדול.

לכך מצטרפת העובדה שחלק מרשימת הליכוד עדיין סוחבת "בטן מלאה", מימי הפריימריז ולא תקל עליו בתקופה הקרובה. נתניהו אומנם רשם הישג יפה, אולם ברור שמצבו הפוליטי אחרי 7 באוקטובר כבר לא ישוב להיות כשהיה - ויש הטוענים שבקדנציה הנוכחית הוא איבד את מערכת החיסון ולראיה - ריבוי השחקנים על המגרש הימני שסירבו להתיישר עם הבקשות שלו והתעקשו להמשיך ולרוץ לבד.

הימים הקרובים הם דרמטיים, ויקבעו אם ישראל נכנסת שוב לפלונטר פוליטי בסגנון 2019, אז התקיימו שליש מערכות בחירות בזו אחר זו, או לחילופין מתקרבת לימים שיבשרו על סדקים בגושים וערבוב הקלפים מחדש בניסיון למנוע עוד סבב.

ולסיום, בחזרה לרוקי התורן. איזנקוט אולי עם ניסיון של עשרות שנים בצה"ל, שאותו איש לא יכול לקחת ממנו, אך לעומת ליברמן ובנט הוותיקים במערכת הפוליטית שלא יצאו בהצהרות נחרצות, מי ששחזר את טעויות העבר של מועמדים לראשות ממשלה היה יו"ר מפלגת ישר! שנשא נאום חד ונחרץ, אולי חד ונחרץ מדי ביחס לשעה שבה עלה על הבמה, עם תחזיות ברורות וללא הסתייגויות שנוגעות לשלב המוקדם מאוד של ספירת הקולות ופרסום המדגמים.

הוא הכריז כי נתניהו "בדרך הביתה", הציע לו לפרוש מהחיים הפוליטיים - ומיהר לקבוע שהציבור הכריע נגד קואליציית המחדל. גם אם איזנקוט צודק, ונתניהו לא קיבל באופן מלא את אמון העם באופן שמאפשר לו להקים ממשלה יציבה, עדיין המצב עשוי לאפשר לו לשמור על כיסאו ולהעמיד את הנאום שנשא רק שעתיים לפני נתניהו באור מגוחך כבר בשעות הבוקר המוקדמות, עם התרחבות הפערים בין הגושים.