הבניין שקרס בת"א הוגדר בעבר כמסוכן; משרד העבודה: האתר פעל ללא אישור

לפי מסמכי עיריית ת"א, הבניין ברחוב נחלת בנימין הוגדר כמסוכן - אך התיק נסגר לפני שנתיים לאחר שמהנדס אישר כי הליקויים תוקנו. במשרד העבודה הודיעו כי אתר הבנייה, שבו בוצעו עבודות תמ"א 38, לא דווח למינהל הבטיחות. מומחים מסבירים מה הסיכונים בעבודות חיזוק של מבנים ישנים - ומה נדרש לבדוק כעת

הבניין ברחוב נחלת בנימין 63 בתל אביב, שקרס הבוקר (רביעי), הוגדר בעבר כמבנה מסוכן - אך הוסר מרשימת המבנים המסוכנים לפני כשנתיים, לאחר שבוצעו בו עבודות לתיקון ליקויים. כך עולה ממסמכי עיריית תל אביב. במקביל, משרד העבודה הודיע כי אתר הבנייה שבו בוצעו העבודות במסגרת תמ"א 38/1 (חיזוק ובינוי) פעל ללא דיווח למינהל הבטיחות ולא מונה בו מנהל עבודה כנדרש.

בעקבות הקריסה הוציאו מפקחי המשרד צו בטיחות לסגירת האתר לתקופה ממושכת. שלושה בניינים סמוכים פונו עד לסיום הסריקות ופינוי ההריסות. לפי נתוני עיריית תל אביב, יזם הנדל"ן של הפרויקט הוא שלומי טהורי והקבלן המבצע חברת יסודות מוצקים בע"מ.

ממסמכי עיריית תל אביב עולה כי בשנת 2023 נפתח תיק מבנה מסוכן בעקבות ליקויים שהתגלו בבניין. במסמך של מהנדס הבניין יוסף קרני מ-30 בינואר 2024, צוין כי בוצעו עבודות תיקון ושיקום בטון במספר מוקדים במבנה, ובהם מרפסות, חדרי מדרגות וקירות. המהנדס קבע כי העבודות בוצעו באופן מקצועי וכי הליקויים תוקנו בפיקוחו.

בביקורת שנערכה מטעם העירייה ב-11 בפברואר 2024 נקבע כי בוצעו עבודות השלמה והתקבלה הצהרת מהנדס על הסרת הסכנה מהמבנה. בעקבות זאת נסגר תיק המבנה המסוכן ב-13 בפברואר 2024, והבניין הוסר מרשימת המבנים המסוכנים של העירייה.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "במבנה המדובר בכתובת נחלת בנימין 63 התבצעו עבודות תמ"א 38 לתוספת קומות וחיזוק מבנה. בעבר נכלל המבנה ברשימת המבנים המסוכנים ויצא לו צו לשיפוץ המרפסות. העבודות בוצעו והתיק נסגר בשנת 2024. בעקבות קריסת המבנה נמצאים כרגע בשטח נציגי העירייה כולל מינהל ההנדסה. שלושת הבניינים הסמוכים למבנה שקרס פונו בשלב זה עד לסיום הסריקה ופינוי הריסות המבנה. במקביל במקום נפתח גם חפ"ק מידע לתושבים".

בשלב זה לא ידוע מה גרם לקריסה, ואין במסמכים שהוצגו אינדיקציה לקשר בין הליקויים שתוקנו בעבר לבין האירוע הבוקר. עם זאת, העובדה שהמבנה הוגדר בעבר כמסוכן, לצד עבודות החיזוק ותוספות הבנייה שבוצעו בו, מעלה שאלות לגבי מצבו ההנדסי לפני הקריסה, העבודות שבוצעו בפועל והפיקוח עליהן.

על פי הודעת משרד העבודה, האירוע התרחש ברחוב נחלת בנימין 63א', ונסיבות הקריסה ייחקרו על ידי מהנדסי הרשות המקומית. מפקחי מינהל הבטיחות שהגיעו לזירה מצאו כי האתר לא דווח למשרד, בניגוד לחוק, וכי לא מונה בו מנהל עבודה כנדרש. בעקבות הממצאים הוטל צו בטיחות לסגירת האתר לתקופה ממושכת. הודגש כי אתר בנייה שאינו מדווח עלול לסכן הן את העובדים והן את הציבור הרחב, ובמשרד קראו לרשויות המקומיות לבצע סיורים יזומים לאיתור אתרי בנייה הפועלים ללא דיווח.

אינג' חזי שוורצמן, מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה, מסר כי "מדובר בעבודת תמ"א של תוספת בנייה שכשלה מסיבות שייחקרו בשטח. האתר לא דווח למשרד העבודה והיווה סכנה לעובדים ולציבור הרחב. אני קורא לראשי הרשויות לבצע סיורים יזומים לגילוי והפסקת עבודות אלו לאלתר". שוורצמן התייחס גם לשלוש תקנות בטיחות שייכנסו לתוקף בשבוע הבא. לדבריו, התקנות כוללות הרחבת האחריות המוטלת על יזמים וכינון תפקידי בטיחות חדשים, ובהם בקר בטיחות ומנהל אתר, לצד שינוי במתווה ההדרכות לעבודה בגובה וחובת הכשרה לעובדים זרים חדשים בישראל.

לצד הממצאים של משרד העבודה, למבנה ניתן היתר בנייה לביצוע פרויקט במסגרת תמ"א 38, שכלל בין היתר חיזוק של המבנה הקיים, תוספות בנייה ושינויים בשלד. עו"ד זיו גרומן, בעל משרד העוסק בנדל"ן ובהתחדשות עירונית, מציין כי ההיתר כלל הוראות ותנאים מפורטים הנוגעים לחיזוק המבנה ולביצוע עבודות השלד, וכי כעת יש לברר אם העבודות בוצעו בהתאם לתנאים שנקבעו.

"צריך להיזהר מאוד מהסקת מסקנות בשלב הזה. נכון לעכשיו עדיין לא ידוע מה גרם לקריסת המבנה, ומוקדם לקבוע אם קיים קשר בין הקריסה לבין העבודות שבוצעו במקום", אומר גרומן. "אחת השאלות המרכזיות שצריך לברר כעת היא אילו עבודות בוצעו בפועל במבנה, באיזה שלב היה הפרויקט, האם מולאו התנאים שנקבעו לצורך תחילת העבודות והאם יש קשר כלשהו בין העבודות לבין הקריסה".

גרומן מוסיף כי לסיבת הקריסה עשויות להיות השלכות משפטיות וביטוחיות משמעותיות. אם יתברר שקיים קשר לעבודות שבוצעו במקום, יהיה צורך לבחון את מערך ההסכמים והביטוחים של הפרויקט, לרבות הכיסוי הביטוחי לעבודות ואחריות הגורמים המעורבים. אם יתברר שהקריסה אינה קשורה לעבודות, יהיה צורך לבדוק את הכיסויים הביטוחיים של המבנה ושל בעלי הדירות ואת תחולתם על אירוע מסוג זה.

גלעד פריימן, סמנכ"ל בחברת גרושקו מהנדסים וחבר באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מסביר כי עבודות חיזוק ותוספת בנייה במבנים ישנים, ובפרט במסגרת תמ"א 38/1, כרוכות באתגרים הנדסיים שאינם קיימים בהכרח בבנייה חדשה. לדבריו, במבנים בני עשרות שנים לא תמיד קיים תיעוד הנדסי מלא של הבנייה המקורית או של השינויים שבוצעו בהם לאורך השנים. חלק מהבניינים בתל אביב נבנו בשיטות ובתקנים שונים מאלה הנהוגים כיום, ולכן במהלך העבודות עלולים להתגלות ליקויים שלא ניתן היה לזהות מראש.

"כשמבצעים עבודות חיזוק ותוספת בנייה במבנים ישנים בני עשרות שנים, צריך להביא בחשבון שלא תמיד קיים תיעוד הנדסי מלא או מידע מדויק על אופן הבנייה המקורי ועל השינויים שבוצעו במבנה לאורך השנים", הוא אומר. "באופן כללי, פגיעה בעמודי תמך או באלמנטים קונסטרוקטיביים אחרים, עבודות תשתית לא מבוקרות או העמסת יתר על חלקים במבנה, עלולות לפגוע ביציבותו ואף להוביל לקריסה".

עם זאת, פריימן מדגיש כי אינו מכיר מקרוב את נסיבות האירוע הנוכחי, וכי אין בדבריו כדי להעיד על הגורם לקריסה. לדבריו, גם לאחר ביצוע עבודות חיזוק, הבניין המקורי אינו הופך למבנה חדש. "מדובר עדיין במבנה ישן, עם חומרי בנייה שהתבלו לאורך כתשעים שנה, ובפרט מבנים קרובים לים שסובלים מקורוזיה. אפשר לדמות זאת לאדם קשיש שעובר ניתוח פלסטי ונראה צעיר בעשרות שנים, אבל הלב שלו עדיין אינו כשל בחור בן 20, והוא לא יוכל לרוץ מרתון".

פריימן מסביר כי חיזוק השלד, חידוש המעטפת ותוספת קומות יכולים לשפר משמעותית את בטיחות הבניין, אך אינם בהכרח נותנים מענה לכל הליקויים הקיימים במבנה המקורי. לכן, ככל שהדבר מתאפשר, יש לדבריו יתרון להריסה ובנייה מחדש בהתאם לתקנים העדכניים, על פני חיזוק המבנה הקיים.

הוא מצביע גם על סימני אזהרה שעשויים להעיד על בעיה ביציבות המבנה, ובהם סדקים חדשים המתפתחים במהירות, רעשים חריגים המעידים על תזוזות ודלתות או חלונות שמתחילים להיתקע באופן פתאומי. במקרים כאלה, לדבריו, יש להזמין בהקדם בדיקה של גורמי מקצוע מתאימים. הוא מדגיש כי הסכנה אינה מוגבלת לדיירי הבניין, אלא עלולה להשפיע גם על עוברי אורח ועל מבנים סמוכים.