"הנוקמים" ניצחו: מס המיליארדרים בקליפורניה נפל
אחרי קמפיין של מאות מיליוני דולרים, הבוחרים דחו את המס החד-פעמי של 5% על הונם של עשירי המדינה. מייסד גוגל, סרגיי ברין, הוביל את המאבק ותרם לבדו 102 מיליון דולר. במקביל, הצעה נוספת שקידמו המיליארדרים צפויה להקשות גם על ניסיונות עתידיים למסות את הונם. אבל באותן בחירות אישרו תושבי קליפורניה מס אחר על בעלי הכנסות גבוהות
המיליארדרים של עמק הסיליקון ניצחו. הצעת המס שהייתה אמורה לגבות 5% מהונם של כ-200 מעשירי קליפורניה נדחתה בבחירות האמצע בארה"ב, כך הוכרז בארה"ב בלילה שבין שישי לשבת. לפי ספירת הקולות, כ-54% מהמצביעים התנגדו להצעה לעומת כ-46% שתמכו בה. ההכרעה מסיימת מאבק יקר במיוחד שבו חברו מייסדי חברות טכנולוגיה, משקיעי הון סיכון ומנהלים בכירים כדי לסכל מס שהיה עשוי לעלות לחלקם מיליארדי דולרים.
ההצעה, מספר 40 בפתקי ההצבעה, ביקשה להטיל מס חד-פעמי על ההון הכולל של מי ששווים יותר ממיליארד דולר והיו תושבי קליפורניה ב-1 בינואר 2026. לא מס על משכורת או על רווח ממכירת מניות, אלא על שווי הנכסים עצמם, לרבות מניות בחברות ציבוריות ואחזקות בחברות פרטיות. מי שהונו עומד על 20 מיליארד דולר, למשל, היה נדרש לשלם כמיליארד דולר, גם אם לא מכר מניה אחת. רוב ההכנסות נועדו למערכת הבריאות, שנערכת לקיצוצים במימון הפדרלי בעקבות מדיניות ממשל טראמפ.
מאחורי הקמפיין נגד המס התארגנה חבורה שכונתה "הנוקמים", על שם גיבורי העל של מארוול. כ-24 מאנשיה קיימו בחודשים האחרונים שיחות ועידה מדי יום שלישי, בחנו סקרים ופרסומות, החליפו מידע על יריביהם ולחצו זה על זה לפתוח שוב את הארנק. כ-80 תורמים הזרימו יותר מ-333 מיליון דולר לארגון Building a Better California, שהפך למרכז המאבק. עבור רובם, הסכומים האדירים שהוציאו על פרסום היו קטנים ביחס לחשבון המס שניסו למנוע.
בראש הקבוצה עמד היהודי סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, שהעביר את מקום מגוריו לנבאדה עוד בשלהי השנה שעברה, לפני המועד הקובע לתחולת המס. ברין, שהונו הוערך בכ-260 מיליארד דולר, תרם 102 מיליון דולר בשבע פעימות. לצדו התייצבו מנכ”ל גוגל לשעבר אריק שמידט, שתרם יותר מ-40 מיליון דולר, המשקיע ג’ון דואר, עם 40 מיליון דולר, ופטריק קוליסון, מנכ”ל חברת התשלומים סטרייפ, עם 33 מיליון. האחרון ניצב מול בעיה לא פשוטה: חלק גדול מהונו נמצא במניות של חברה פרטית, שלא ניתן למכור בלחיצת כפתור כדי לשלם מס.
המיליארדרים גם דאגו שלא להיות הפנים של הקמפיין. מסמכים פנימיים שנחשפו בתחקיר של “ניו יורק טיימס” הראו כי מארגניו ידעו שהציבור אינו אוהד במיוחד את עשירי המדינה. לכן הושם דגש על אנשי שירותי החירום, עובדים וארגונים מקומיים, לצד סרטונים ברשתות החברתיות שנראו פחות כמו תעמולה של מיליארדרים ויותר כמו תוכן שמיועד לקהל דמוקרטי. יותר משני שלישים מהתרומות שהתקבלו בארגון במשך שישה שבועות לפני הבחירות הועברו במניות, דרך שאפשרה לתורמים להעביר נכסים בלי למכור אותם תחילה ולשלם מס על הרווחים שנצברו.
המס נועד, לפי יוזמיו באיגוד עובדי הבריאות, להכניס כ-100 מיליארד דולר בחמש שנים, שרובם יופנו לשירותי בריאות ולכיסוי הפער שהותירו קיצוצי ממשל טראמפ. ההערכה של משרד הרשויות בקליפורניה הייתה זהירה בהרבה ודיברה על עשרות מיליארדי דולרים. המתנגדים טענו שהמס ירחיק יזמים, יעודד בעלי הון לעבור לטקסס, נבאדה ומדינות אחרות ויפגע בטווח הארוך גם בהכנסות המדינה ממסים. התומכים השיבו שמיליארדרים יכולים לצבור הון עצום מעליית ערך מניות בלי לשלם עליו מס עד למכירתן.
הוויכוח פילג גם את המפלגה הדמוקרטית. הסנאטור ברני סנדרס, חבר הקונגרס הקליפורני רו קאנה והמפלגה הדמוקרטית בקליפורניה תמכו במס. מנגד, המושל הדמוקרטי גאווין ניוסם, מהפוליטיקאים הבולטים במפלגה ובעל שאיפות לנשיאות, יצא נגדו מחשש לפגיעה בכלכלה המקומית ו״אקסודוס המוני של עשירים״. לצדו התנגדו גם ארגון המורים בקליפורניה וארגון ההורות המתוכננת, שבדרך כלל מזוהים עם המחנה הליברלי. גם המושל הנבחר שמחליף את ניוסאם, חאבייר בסרה, התנגד להצעה.
לצד דחיית המס, המיליארדרים קרובים להישג נוסף. במקביל קידמו מתנגדיו את הצעה 42, שנועדה לאסור הטלת מס חדש על עצם הבעלות בנכסים פיננסיים וברכוש אישי, ולחסום ברוב המקרים מיסוי רטרואקטיבי. ההצעה מובילה בספירת הקולות עם כ-52% תמיכה לעומת כ-48% התנגדות. את הקמפיין בעדה מימנו בעלי ההון בסכום של כ-159 מיליון דולר, והוא הוצג לציבור גם כהגנה על חסכונות פנסיוניים. אם תאושר, היא תציב מחסום חוקתי גם בפני הצעות אחרות למס הון, עד שהבוחרים יחליטו לשנות זאת.
אך התמונה מורכבת יותר מניצחון גורף של המתנגדים למיסוי עשירים. באותו יום אישרו מצביעי קליפורניה, ברוב של כ-60%, הצעה אחרת שמקבעת את שיעורי מס ההכנסה הגבוהים הקיימים, החלים בין היתר על יחידים שהכנסתם השנתית עולה על כ-371 אלף דולר, במקום לאפשר להם לפוג ב-2031. המהלך ישמר למדינה הכנסות של 5 עד 15 מיליארד דולר בשנה. ובלוס אנג’לס ניצחה ניתיה ראמאן, המזוהה עם המחנה הסוציאליסטי-פרוגרסיבי, את ראשת העיר המכהנת קארן באס. התוצאות מלמדות שבוחרי קליפורניה אינם מתנגדים בהכרח למיסוי גבוה של עשירים, אבל רבים מהם הסתייגו מהניסוי החדש במיסוי הון.
באיגוד עובדי הבריאות כבר הודיעו שלא יוותרו. ראש האיגוד דייב ריגן אמר כי אם המחוקקים לא ימצאו פתרון למימון שירותי הבריאות, הם ישובו אל הבוחרים ב-2028 עם הצעה חדשה למס מיליארדרים. אלא שאם הצעה 42 תאושר, הם יצטרכו להתגבר גם על המגבלות החדשות שהצליחו מתנגדי המס לקדם.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.