אולם שמחות על גג בית משותף? הסכסוך שהגיע לביהמ"ש

בעלי פנטהאוזים צמודים ברחוב שמגר בירושלים הסתכסכו ביניהם סביב השאלה למי שייכות הזכויות בגג ומה מותר להפעיל בו. השופט נאיל מהנא עשה סדר

עו"ד ירין ישאל | פסקדין|

בית משפט השלום בירושלים הכריע לאחרונה בסכסוך בין בעלי שתי דירות פנטהאוז סמוכות בעיר, שנסוב על הזכויות בגג הבניין והשימוש בו. השופט נאיל מהנא אסר על הנתבעים להפעיל בו אולם אירועים, או לקיים בו פעילות מסחרית הכרוכה בקבלת קהל.

הצדדים מחזיקים בדירות דופלקס סמוכות, המשתרעות על פני הקומות השביעית והשמינית בבניין ברחוב שמגר שבבירה. הנתבעים רכשו את דירתם ב-2014, ואילו התובעים קנו את ביתם שנה לאחר מכן. לאורך השנים הוצאו צווים להפסקת עבודות בנייה שביצעו שני הצדדים.

בפנייה לבית המשפט בפברואר 2023 טענו התובעים שהגג שמעל דירתם מהווה רכוש משותף, וכי לשכניהם אין בו זכויות בלעדיות. לדבריהם, האחרונים ביצעו שלא על דעתם עבודות נרחבות בגג - לרבות פריצת פתחים והריסת קירות - במטרה להקים בו אולם אירועים בשטח כ-200 מ"ר, הכולל מטבח, בריכה ושירותים.

התובעים הביעו חשש שהשימוש המתוכנן יגרום לרעש, לכלוך ופגיעה בפרטיותם. בהתאם הם ביקשו לאסור את המשך העבודות, להרוס תוספות בנייה, ולהסדיר את הגישה למרחב המוגן הקומתי (ממ"ק).

מנגד טענו בני הזוג הנתבעים כי הגג הוצמד לדירתם באופן בלעדי, וכי לשכניהם אין בו זכויות בעלות. הם הכחישו שבכוונתם להקים במקום אולם שמחות, והבהירו כי השימוש המתוכנן הוא פרטי ומשפחתי בלבד. הם הגישו תביעה שכנגד על סך כ-1.1 מיליון שקל, שבה טענו ששכניהם פיצלו את דירתם לשתי יחידות דיור, ביצעו עבודות ללא היתר וניצלו זכויות בנייה השייכות להם.

השופט מהנא קבע כי הגג אכן שייך לנתבעים, ואינו חלק מהרכוש המשותף. הוא הסתמך בין היתר על אישורי הזכויות של החברה המשכנת ורשות מקרקעי ישראל - שמהם עלה כי הגג אכן הוצמד לדירתם - כמו גם על הודאת התובע בחקירתו: "לשאלת בית משפט, הזכויות בגג לא שלי".

בפסק הדין צוין כי במסגרת הליך בוררות שנוהל לפני כעשור הודה התובע שהגג שייך לבעלים הקודם של הדירה הסמוכה, ואף זכה בעקבות זאת ב-20 אלף שקל.

"התנהלות זו אינה מתיישבת עם הטענה המועלית בהליך הנוכחי", נכתב, "שלפיה הגג היה ונותר רכוש משותף. מדובר בסתירה מהותית בין הטענה שהועלתה בהליך הקודם לבין הטענה המועלית עתה, כאשר התובע אף הפיק תועלת כספית מהעמדה שהציג בהליך הקודם".

עם זאת נקבע כי הבעלות בגג לא מאפשרת שימוש בלתי מוגבל בו. לפיכך ניתן צו מניעה קבוע האוסר הפעלת אולם אירועים, או שימוש מסחרי אחר הכרוך בקבלת קהל ובקיום אירועים. שימוש פרטי ועבודות בנייה כדין הותרו.

בנוסף חויבו הנתבעים להבטיח לשכניהם גישה מיידית למרחב המוגן הקומתי (ממ"ק) בשעת חירום, ולהשיב את מערכות האוורור וכיבוי האש למצב תקין ובטיחותי.

התביעה שכנגד נדחתה במלואה. נקבע כי לא הוכחה פגיעה המצדיקה את הריסת עבודות הבנייה או ביטול פיצול הדירה, והנתבעים לא הוכיחו את זכאותם הבלעדית לזכויות הבנייה שבגינן דרשו פיצוי. בשל התוצאה הכוללת, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד צבי שטרסברג • ב"כ הנתבעים: עו"ד אברהם זינגר • עו"ד ירין ישאל עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין