"לאשר תוכנית עם 5% רווח? זה לא יכול לעבור"

כך אמר יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בכנס שמאי המקרקעין והוסיף, "אני לא רואה היגיון לאשר תוכנית שידוע שאינה כלכלית". יזם נדל"ן אמר על הבמה: "בחלק מהתוכניות יש היום בעיה לממש את הבנייה"
אורי חודי|
"לפי נתוני משרד האוצר, קרוב ל-80% מתוכניות ההתחדשות העירונית שאושרו אינן כלכליות היום. אני לא רואה היגיון לאשר תוכנית שידוע שאינה כלכלית. אם חסרים אחוז או שניים, אפשר להבין. אבל לאשר תוכנית עם 5% רווח, זה לא יכול לעבור. הפתרון יחייב חקיקה ראשית שתוסיף זכויות בנייה, וזה מאתגר, כי כבר הגענו לצפיפות המקסימלית", כך אמר עו"ד בני ארביב, יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בכנס השנתי של שמאי המקרקעין שמתקיים באילת.
שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, התייחסה לסחבת בטיפול בהיטלי ההשבחה, אי הוודאות בתחום וההיקף הבלתי נתפס של עררים שמוגשים בתחום זה לוועדות. לדבריה, "כ-85% מהעררים בוועדות הערר בכל הארץ עוסקים היום בהיטל השבחה. מתוך כ-6,000 עררים שבטיפול, כ-5,100 הם עררי השבחה. בעבר רוב העררים עסקו ברישוי ובתכנון, ועררי השבחה ופיצויים היו 10% עד 20%. היום המצב הפוך לחלוטין. במחוז תל אביב 93% מהעררים הם עררי השבחה, ובמחוז דרום כ-70%. במחוז חיפה השיעור נמוך בהרבה, כ-40%. בתל אביב".
שירה ברנדצילום: ניב קנטור
עוד לדברי ברנד, ערר שמוגש היום ממתין לדיון כשנתיים, ואין אפשרות לפתוח מספר גדול של ועדות נוספות. את הגידול הסבירה ברנד במחירי הדיור: "סכומי היטל ההשבחה גדלו מאוד. זה כבר לא 10,000 או 15,000 שקל שאדם מחליט לא להתווכח עליהם, אלא סכומים משמעותיים, ולכן הרבה מאוד מקרים מגיעים לוועדת הערר".
אבי בדלוב, מנהל זרוע המשכנתאות במזרחי טפחות, התייחס בכנס השמאים לביטולי העסקאות ואמר, "כולם סוגרים את העסקה. יש ביטולים ממש מעטים, ואין מגמה כזו". על הביקוש מחו"ל אמר: "האנטישמיות במערב אירופה ובארה"ב מגבירה את ההתעניינות של תושבי חוץ. תופעה שאנחנו עדים לה עכשיו היא קהילות או קבוצות שלמות שמגיעות לרכוש יחד מספר גדול של דירות באותו אזור. אנחנו נערכים לזה ברמת הבנק, וחושבים שזה יקרה בקצב מהיר יותר מבעבר".
בראיון נוסף שנערך אמר אלכס מריאש, מנכ"ל הכשרת הישוב התחדשות עירונית כי "בהרבה מאוד תוכניות שאושרו, חלקן בהיקפי דיור גדולים, יש היום בעיה לממש את הבנייה. שוק המכירות, שחיקת הרווחיות ועליית עלויות הבנייה תוקעים היתרים רבים. הבעיה עמוקה יותר מתקן 21. בסוף, התקן הוא נייר. הבעיה מתחילה באילו נתונים מכניסים לתוכו. התקן משקף את המדיניות העירונית. אם ראש העיר קבע מכפיל של 4.2, שום דבר לא ישנה את התוצאה, לא עלויות הבנייה ולא מחירי המכירה".
בפאנל בנושא 'החדשות הבוערות בתחום היטלי ההשבחה' ציין עו"ד אייל מאמו, שותף וראש מחלקת תכנון ובנייה ונדל"ן במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי כי, "היטל ההשבחה נמצא על פרשת דרכים, אנחנו במצב של כאוס. יש כל כך הרבה החלטות סותרות שאני כבר לא יודע למה לצפות. הבעיה העיקרית היא משפטית ולא שמאית.
עו"ד איל מאמוצילום: ניאו מדיה
ההנחיות לשמאים משתנות מהחלטה להחלטה, בשאלה אם לנטרל ציפיות, איך לחשב ואילו מקדמים להפעיל. המערכת לא הדביקה את קצב השינויים. נכנסו תמ"א 70 והתוכניות הכוללניות, ואף אחד לא שאל מה המשמעות שלהן להיטל ההשבחה. אני לא בעד לשנות את העיקרון שלפיו ההיטל נגזר מההתעשרות, אבל צריך לשכלל את המנגנונים, וחלק מהצעדים אפשר ליישם מיד".
עו"ד יפעת שטיינברג בן אריה, יו"ר ועדת ערר לתכנון ובנייה ולפיצויים והיטלי השבחה מחוז תל אביב ציינה: "ודאות היא אינטרס משותף של כל השחקנים בעולם התכנון והבנייה, הן של היזם והן של הוועדה המקומית. אף אחד מהם אינו יכול לצפות לוודאות מוחלטת, אבל בהחלט ניתן וצריך להיערך מראש, לזהות את נקודות התורפה ולהבין את הסיכונים המשפטיים והשמאיים. לשם כך נדרשת עבודה משולבת של עורכי דין ושמאי מקרקעין, שלכל אחד מהם תפקיד מהותי בהבנת התמונה הכוללת ובקבלת ההחלטות".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.