תחושה של הימור שנכשל: התבוסה בסרביה, ההפתעה בברזיל - והמשמעות לישראל

תחושה של הימור נכשל: התבוסה בסרביה, ההפתעה בברזיל - והמשמעות לישראל

פלאביו בולסונרו הבטיח להעביר את שגרירות ברזיל לירושלים ולהעמיק את הקשר הצבאי, אחרי שלולה השווה את חיילי צה"ל לנאצים. תחת שלטון אלכסנדר ווצ'יץ' הפכו היחסים עם סרביה לשותפות אסטרטגית. לאחר שהשניים ספגו מפלה, בישראל נערכים להחרפה ביחסים. וגם: המתקפה של לפיד - והתגובה של סער      

תגיות

בברזיל ההפסד כואב בעיקר בגלל מה שהוחמץ ולא בגלל חשש מהרעת היחסים. פלאביו בולסונרו הבטיח להרחיב את הקשרים הדיפלומטיים והצבאיים עם ישראל ולהעביר את שגרירות ברזיל לירושלים - הוא אף אמר שבכוונתו לקבל את כתב ההאמנה של שגריר ישראל כבר ביום הראשון לכהונתו.

היחסים בין ישראל לברזיל כבר נמצאים בשפל והנשיא לולה דה סילבה, שנבחר לקדנציה נוספת, אף הוכרז כאישיות בלתי רצויה בישראל. זאת אחרי שהשווה את המלחמה בעזה לשואה ואת חיילי צה"ל לנאצים. כיום אף אין שגרירים בנציגויות הדיפלומטיות של המדינות. נתניהו בירך את פלאביו בולסונרו על תוצאות הסיבוב הראשון ואיחל לו בהצלחה, הוא לא צפוי להתקשר ללולה על מנת לברכו והשניים נמצאים בנתק מוחלט. הנתק הזה רק התעצם בשל התמיכה הגלויה של נתניהו ביריבו.

בסרביה התמונה קשה יותר, משום שהיחסים כבר התגבשו לשותפות אסטרטגית. בספטמבר נפתח בסרביה מפעל להרכבת רחפנים ישראליים בשותפות עם חברת אלביט. במהלך המלחמה יצוא הנשק מסרביה לישראל גדל בצורה דרמטית. סרביה הטיסה חימושים לישראל במסגרת רכבת אווירית חסרת תקדים שנועדה להשלים חוסרים בעקבות השימוש הנרחב שעשה צה"ל בחומרי נפץ, פגזים, טילים, פצצות ומיירטים - במלחמה מול חמאס וחיזבאללה. סרביה עמדה לצד ישראל בשעה שמדינות שונות הטילו עליה אמברגו.

השאלה מה יעשה השלטון החדש בסרביה פתוחה. לא ברור מה עמדת רשימת הסטודנטים כלפי ישראל, וחוזים קיימים אינם מתבטלים בן-לילה, אבל נשיאת הנציבות האירופית כבר הבהירה שהאיחוד מוכן לתמוך ברפורמות ובמסלול ההצטרפות של סרביה, ומסלול כזה עשוי למשוך את בלגרד לקו האירופי הביקורתי יותר בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני. הרומן שהיה בין ישראל לסרביה בתקופת שלטונו של אלכסנדר וויצ'יץ יאותגר.

האם מדובר במגמה? התשובה אינה חד-משמעית. ניצחונו של לולה דווקא עומד בניגוד לתהליך הרחב באמריקה הלטינית, שבו מועמדים ימניים בעלי קשר לטראמפ כמו בקולומביה זוכים בבחירות יותר ויותר. גם הסיבות להפסדים נראות מקומיות לחלוטין. בסרביה קדמו לבחירות שנתיים של מחאה נגד שלטונו של ויצ'יץ', ובברזיל הוכרעה הבחירה בין שני מחנות כמעט שווים בגודלם. ישראל לא הייתה הנושא המרכזי באף אחת מהמערכות, וקשה לקרוא בתוצאות הצבעה על עמדת הציבור כלפיה.

אבל דווקא כאן מונחת החולשה האמיתית. מדיניות החוץ של נתניהו נשענת במידה רבה על קשרים אישיים ואידאולוגיים עם מנהיגים, ופחות על התמיכה היציבה של מדינות כמדינות. כל עוד המנהיגים האלה בשלטון, הקשרים נראים איתנים, אבל משעה שהם מפסידים, חלק מהתשתית שנבנתה נשחק יחד איתם. הלקח הזה רלוונטי גם לגבי אירופה וארצות הברית, וממחיש מדוע אחיזה בבריתות מוסדיות רחבות חשובה יותר מקשר עם דמות אחת, מוצלחת ככל שתהיה.

בזירה הפנימית ההשפעה צפויה להיות זניחה. ספק אם יהיו ישראלים שישנו את אופן הצבעתם בגלל תבוסת בולסונרו או וויצ'יץ אבל המחנה היריב עשוי להצביע על כך כראיה לכישלון מדיניות החוץ, בעוד תומכי נתניהו יטענו שהתוצאות מוכיחות את סכנת שלטונו של השמאל בעולם.

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד כתב הבוקר: "עוד שני מקורבים לנתניהו הפסידו הלילה בבחירות בגלל אחוז הצבעה גבוה ועם עם גאווה לאומית שלא היה מוכן לקבל תכתיבים מבחוץ. מחר העם בישראל מתחיל את התיקון, מחזיר את ישראל למסלול של תקווה והצלחה". אחר כך הבהיר: "ושיהיה ברור - אני מאוד לא מרוצה מהניצחון של לולה. אני תמיד בעד המועמד הפרו-ישראלי, זה הקריטריון הכי חשוב. אבל היום, להיות מקורב של נתניהו זה נזק פוליטי בכל העולם. גם בישראל".

מי שהגיב על כך היה שר החוץ גדעון סער שכתב: "אצל לפיד הכלומניק שני ידידי ישראל ענקיים - כמו נשיא סרביה ווצ׳יץ׳ והמועמד לנשיאות ברזיל פלביו בולסונרו הם 'שני מקורבים לנתניהו'. להפנות עורף לידידי ישראל ולהתחנף למי שפועל נגדה - זאת עליבות נפש ושפל ערכי, עוד מבלי שהתייחסנו לרמתה של החשיבה המדינית המופגנת פה. שומר נפשו ירחק מהפתק של ליצנים בקלפי".

הנחמה היחידה שאולי במקרה הזה ישראל איבדה אומנם שני בני ברית, אחד מכהן והשני מתמודד. אבל לפחות בשתי מדינות יש סיכוי לא רע למהפכים פוליטיים שישראל תרוויח מהם: צרפת עם מארין לה פן שלפי כל הסקרים מובילה במירוץ לנשיאות; והבחירות הקרובות בספרד שלפי כל הסקרים ממשלתו של סנצ'ז עומדת להפסיד למפלגות ימין פרו ישראליות.