בגלל מחלוקת תקציבית: ישראל פספסה הזדמנות לרכישת מסוקי אפאצ'י מארה"ב
ישראל החמיצה את המועד האחרון להזמנת 12 מסוקי קרב בעלות של כמיליארד דולר, לאחר שלא נמצא מקור תקציבי ל-288 מיליון דולר מהעסקה – וזאת למרות שלוש ארכות שקיבלה מארה"ב; המסוקים נועדו לשפר את יכולת התגובה של חיה"א בעקבות לקחי 7 באוקטובר. כעת נמצאות בסכנה גם עסקאות לרכישת מטוסי תדלוק ומסוקי תובלה נוספים; במערכת הביטחון מאשימים את האוצר בטרפוד העסקה
יובל אזולאי, כלכליסט|
תגיות
ברקע הקרבות התקציביים המתמשכים בין משרדי האוצר והביטחון, ישראל החמיצה את ההזדמנות האחרונה להזמין מארה"ב 12 מסוקי קרב מסוג אפאצ'י מתוצרת בואינג עבור חיל האוויר. ההצטיידות במסוקי הקרב תוכננה בעקבות אחד הלקחים המרכזיים של ישראל ממתקפת הפתע של חמאס בבוקר 7 באוקטובר לפני שלוש שנים, לשיפור מהירות התגובה של חיל האוויר בתרחישים דומים.
עלות ההצטיידות במסוקים אלה כמיליארד דולר אלא שלשליש ממנה, סכום של 288 מיליון דולר, לא נמצא מקור תקציבי חרף דיונים ממושכים שהתקיימו בשנה האחרונה בין משרדי הביטחון והאוצר והמטה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד ראש הממשלה. "שלוש פעמים קיבלנו ארכה מהאמריקאים כדי להסדיר את הנושא וגם במועד האחרון שניתן לנו, לא עמדנו", אמר לכלכליסט גורם ביטחוני בכיר.
לדברי הגורם הבכיר, פרט לעסקת מסוקי הקרב שנפלה, עוד תוכניות הצטיידות דחופות של צה"ל בארה"ב נמצאות בסכנה ממשית בשל היעדר קבלת החלטות ומקורות מימון מצד האוצר. עסקאות אלה כוללות גם הזמנה של שני מטוסי תדלוק נוספים לשימוש חיל האוויר מסוג KC-46, שגם אותם מייצרת בואינג וזאת בנוסף לשישה שישראל כבר הזמינה והרחבת הרכש של מסוקי תובלה מסוג CH-53k בשישה נוספים, מ-12 שהזמינה ל-18 מלוקהיד מרטין – סיקורסקי.
האיום על התקיימותן של עסקאות אלה באופן שנגזר מהוויכוח התקציבי הממושך בין משרדי האוצר והביטחון היה על השולחן במשך חודשים ארוכים. זאת, כשאחד החששות המרכזיים של מערכת הביטחון דיבר על אבדן של "סלוטים" בקווי הייצור שיוביל לעיכובים ממושכים של שנים במסירתם לישראל ובעליית מחירים ניכרת.
"ישראל לא רוכשת את הכלים האלה ישירות מהיצרניות האמריקאיות אלא עושה עסקאות בין מדינות, G2G, כך שבמשרד ההגנה חיכו שנחליט לפני שהוא מוציא הזמנה של עשרות מסוקי אפאצ'י לבואינג הכוללת את 12 המסוקים המיועדים לנו. אחרי שלוש ארכות שקיבלנו וכבר עיכבנו אותם, לך תסביר להם מה זה מגבלות של נומרטור. נקלענו למצב מאד מביך", אמר בכיר ביטחוני לכלכליסט.
מקורות המימון של עסקאות אלה תוכננו להתבסס על תוספת של כ-350-400 מיליארד שקל לבסיס תקציב הביטחון במתווה רב שנתי שיחל ב-2027 ועד 2040. אלא שאלה לא אושרו בנימוק שהן חורגות מהנומרטור, המנגנון שבוחן את השפעת החלטות הממשלה על תקציב המדינה בשנים הבאות ומוודא את מקורות המימון שלהן.
"ניסינו להציל את עסקת האפאצ'י עד הרגע האחרון אלא שהאוצר רץ עם זה למשרד המשפטים וטרפד אותה, באופן סמלי ואירוני, ממש ביום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר. נקלענו למצב בלתי נסבל, מה גם שהאמריקאים יחשבו בפעם הבאה פעמיים אם להיעתר לבקשות מצדנו לדחות מועדים להזרמת הזמנות", אמר לכלכליסט גורם ביטחוני.
גורמים במשרד האוצר טענו מנגד כי "ועדת השרים להצטיידות אישרה את עסקת הרכישה על פי המתווה שהציעה מערכת הבטחון שעל פיו משרד האוצר נערך למימונה. זמן קצר לאחר מכן מערכת הביטחון שינתה את המתווה בניגוד לזה שאליו התחייבה ובניגוד לאישור שקיבלה מוועדת השרים". עוד טענו באוצר כי "פריצת המתווה שסוכם עומדת בניגוד למגבלות התקציב הקבועות בחוק - דבר שאינו אפשרי".
בין משרד הביטחון למשרד האוצר עימות ממושך וחסר תקדים על זרם התקציבים לתקציב הביטחון. בשל מחלוקות אלה, משרד הביטחון לא מצליח למצוא מקורות מימון להזמנות בהיקף של למעלה מ-17 מיליארד שקל שהזרים לתעשיות הביטחוניות המרכזיות רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית. כך, בצה"ל ובמשרד הביטחון טוענים כי עד סוף שנת 2026 תידרש תוספת תקציבית של כ-40 מיליארד שקל, שיעמידו את היקף תקציב הביטחון על סכום של 183 מיליארד שקל.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.